logo


Rapid SSL SEAL

שמורת ראס-מוחמד

שמורת ראס-מוחמד היא שמורה ימית, המשתרעת מראס-מוחמד עד ראס נצרני לרבות האי תירן ומיצרי תירן, המצטיינת בשפע חסרי החוליות הימיים והחולייתנים שניתן לגלות בה, דוגמת מיני לוייתנים, כרישים ועוד. עיקר החוויה בהגעה לאזור זה, היא היכולת להבחין מצד אחד במפרץ סואץ, ומצד שני במפרץ אילת. בדרך לשמורה הימית, ניתן לבקר בנקיקי מבוכים" שהם קניוני אבן-חול לבנים צרים להפליא, בצד הכביש.
בנסיעה משרם-א-שייך לכיוון ראס-מוחמד עוברים בדרך את ואדי חשבי, בו ניצבים גושי אבני-חול לבנה המונחים שכבות על גבי שכבות, ומקורם מגושי צדפות אלמוגים וכדומה, שהושפעו מהרוח שהגיעה תדיר ממפרץ סואץ לעברו של ואדי חשבי. זרימות-מם ושיטפונות מאוחרים יותר חרצו בו את שכבת החול ויצרו את הקניון שבו עובר הכביש, ובעיקר לאחר מכן , את נקיקי-מבוכים" המפורסמים שהמטיילים אהבו להגיע אליהם במשך רוב שנים. שלט לעברם של הנקיקים מופיע בצד הכביש מיד לאחר קו פרשת  המים שממנה ניתן לצפות לעברו של מפרץ סואץ. הכביש עצמו עובר על תשתית מלחה, קרקע שריכוז המלחים בה גבוה במיוחד בגין הצפות ימיות, רסס-גלים ועלייה נימית של מי-ים. הקרקע באזור עקרה והצמחייה בה מועטת, ולכן בולטים לעין כתמי זוגן אדום (עלים בשרניים), צמחי אוכם שגבעוליהם מעוצים ופירותיהם שחורים. (ראה קישור "בוטניקה").
"הגבעה השחורה", במרכז ראס-מוחמד, בנויה גיר קשה ומעט אחריה התפצלות דרכים: האחת מוליכה דרומה לעברו של מזרח, עתיק מהתקופה הרומית, והשניה מוליכה ל"תעלת המנגרובים", צומח טרופית המאפיין מים מלוחים רדודים, ששורשי המין היחיד שבסיני - האביצניה הרפואית - מזדקרים אל-על, מכיוון ששורשיה אינם מאווררים די הצורך. צמחי המנגרובים קולטים חמצן דרך שורשי האוויר, בגיאות מתכסים השורשים, וקליטת החמצן דרכם נפסקת. מליחות-המים גבוהה מזו שבצמח, וייתכן שהצמחים קולטים את המים בצורה סלקטיבית, כי העלים מפרישים מלח על פניהם, דרך בלוטות שבתחתית העלה. תפוצת ופיזור הזרעים נעשית בעיקר בציפה על פני המים, לאחריה הם נובטים בחוף רדוד שבו הגלים אינם מכים בחוזקה, ובכך אין הפרעה להשתרשות הנבטים (ראה קישור "בוטניקה").
לאחר ביקור וצלילה בקרבת ראס-מוחמד, כדאי לסור ולראות את נקיק המים הצלולים הצר, שנוצר כאן ב-1968, לאחר אחת מרעידות האדמה באזור. כדי להגיע אליו יש לפנות מעט מזרחה, לאחר קפל-קרקע מגודר באבנים. נקיק זה קשור למערכת חריצים תת-קרקעית ועמוקה, המוליכה אל הים. יש בו סוגים שונים של אצות ואף סרטן עיוור, מהנדירים באורגניזמים באזור. לאחר שנפנה בו, כמסומן, לכיוון דרום-מזרח נוכל לגלות את "בריכת הנקרה", שאף היא קשורה אליו במערכת נביעות תת-קרקעית. מי הבריכה מלוחים למדי, ובהם נבחין במשקעי גבס, גיר ובאצות, אשר מכסות את תשתיתה הרדודה. על שפת הבריכה צומח סוואד איצטרובלי. אם נמשיך עתה בדרך המובילה אל קצה הצוק, נלך במצוק גבוה הבנוי על שונית עתיקה בת כרבע מיליון שנים. לגובהו הנוכחי, כ-40 מטרים מעל פני הים, הגיע המצוק בתהליכים טקטוניים ובגלל נסיגת הים. לאורך המצוק יש גם מסלול מצפורים על האיים שדוואן, סנפיר ותירן, וכמובן גם מפרצונים רבים בדרך לשרם-א-שייך. (ראה קישור ל"גיאולוגיה וגיאומורפולוגיה").
מימין לדרך עד לים ניתן להבחין באזורי הגאות והשפל, לעתים עשרות מטרים של לגונה נחשפים לעין (במזרח-אפריקה אף למעלה מקילומטר אחד), וזאת בגלל השתפלות מתונה של החוף לעברו של מפרץ סואץ, ולאמיתו של דבר, גם בחופי האוקיינוס ההודי בדרום יבשת אפריקה. בזמן השפל מתגלים אלפי סרטנים שמתרוצצים בחוף, קונכיות וצדפות שונות. בשונית האלמוגים בראס-מוחמד בולטים  אלמוגי-גוש גדולים ומעוגלים, אלמוגי-שיח, קיפודי עפרונות שקוציהם האדמדמים בולטים למרחוק, צדפות-ענק כחלחלות-סגולות כמו הטרידקנה, דגי שונית אופייניים כמו פזיות, פרפרונים, נתחנים, קרנפונים, דגי-תוכי, ופה ושם כרישי-שונית, כמו גם כרישי ים-פתוח ודולפינים.(ראה קישור לזואולוגיה").
עצי המנגרובים, הם דוגמה לעצים הגדלים במים המלוחים של האוקיינוסים, ולעצי יערות טרופיים יחידים הגדלים בקרבת חופי האוקיינוסים הדרומיים, במה שידוע כאזור הכרית (Inter-Tidal Zones). באזור האינדו-פציפי קיים המגוון הרב ביותר של עצי מנגרובים, כ-40 מינים. המנגרובים חשובים לשימור המגוון הביולוגי באשר הם משמשים כאזורי מנוחה, מחיה וגידול לדגיגים זעירים ולמיני חסרי-חוליות, כגון החסילונים (שרימפס). באזורים רבים, לרבות בחצי האי סיני, הם מכילים גם מושבות קינון גדולות של עופות מים ועופות ים. באסיה, נכרתו מרבית יערות המנגרובים כדי לפנות שטח לבריכות גידול של חסילונים. לעובדה זו היתה השפעה מכרעת על הנזק שגרם הצונאמי הקטלני, מאחר והוא הכריע ארצה ציביליזציות קיימות והטביע אחרות תחת הררי חול וזוהמה שהביאו עמם הגלים.
במשך שנים רבות טענו כי למנגרובים, המצליחים לשרוד במים מלוחים רדודים, יש גם תפקיד חשוב בהגנת קווי החוף. טענה זו הוכחה בצורה מוחצת בעקבות גלי הצונאמי. כאשר גלי הצונאמי  היכו בחופי דרום-מזרח אסיה ב-26 לדצמבר 2004, הם גרמו להרס הרב ביותר שנגרם כנראה אי-פעם לחופים האסיאניים, שההגנה הטבעית שלהם נלקחה מהם. בעלי החיים, החיים בחגורות המנגרובים, נתונים בדרך-כלל למחזוריות חזקה. שקובעת את פעילותם הסדירה היומית, החודשית והשנתית. מחזוריות זו מופעלת ע"י מנגנון של אור וחושך, שנקבע על-פי אזור הגיאות והשפל. המזון מהווה כאן בעיה למי שלא הסתגל לאכילת דגים, כיוון שהדגים הם המזון העיקרי, שנשאר לאחר השפל. דגים, שהגיעו עם המים הגואים, אך לא היו זריזים דיים לסגת, הופכים למזון העיקרי באזור זה. מה שמייחד את פירמידת המזון באזור המנגרובים, הוא מיעוט הצרכנים הראשוניים - ביניהם בולטים בעיקר מינים שונים של סרטנים קצרי-בטן, המעניינים שבהם הנם הסרטן הכנר, סרטן הקוקוס והיבשתן, שהוא סרטן ממשפחת הקברנוניים - ראשו גדול ועיניו פריסקופיות. סנפיריו משמשים להליכה ביבשה וסנפיר הגחון שלו משמש להיצמדות. היבשתן שוחה עם עיניים מחוץ למים וראייתו הבינוקולרית נחשבת למשוכללת מאוד בקרב הסרטנים. ניקוי העין נעשה על-ידי הכנסתה לכיס-אם ולא על-ידי העפעפיים. הנימים נמצאים בחדר גדול האוגר מים. הוא נושם אויר, ולאחר בליעה הוא חייב לחדש את מלאי המים לנשימה. ליבשתן גם יש אינסטינקט טריטוריאלי חזק, והוא אוכל פרוקי-רגליים ביבשה או על דפנות הגזעים של המנגרובים עליהם הוא מטפס (עוד על מנגרובים, ראה קישור בוטניקה).

ביטוח צלילה החל מ- 20 ש"ח
את הביטוח ניתן לרכוש און ליין
בסוף תהליך ההזמנה מקבלים תעודת ביטוח
כמה קל, כמה חסכוני


ביטוח נסיעות לחו"ל
חופשה במלדיבים
נופשון בטורקיה
או טרקים בנאפל
ביטוח נסיעות לחו"ל
רק 1.7 $ ליום
כיסוי של עד 1,000,000 $


המקום המועדף עליך בסיני
נואיבה
ראס אל סאטן
דהב
שארם אל שייך


בניית אתרים