logo


Rapid SSL SEAL

ג'בל סירבל

"נוסעים ועולי-רגל שהגיעו להר סיני ומנזר סנטה-קתרינה ניסו לזהות בכל התקופות את נווה-פיראן כ'רפידים', מקום הקרב בין ישראל לעמלק, עין חוד'רה כ'חצרות', ונבי-הארון כ'גבעת עגל הזהב" של אהרון", כתב אברהם שקד. שפע עולי-הרגל ורצונו של כל אחד מהם לבסס את מיקומו של הר סיני בהתאם להתרשמותו מהר זה או אחר, הוא הסיבה לזיהוי של כמה וכמה הרי סיני מעין אלה באזור. אחד המרשימים ביניהם הוא לא אחר מג'בל סירבל, והחפירות שנעשו בו, נעשו עקב התקוות והרצון להוכיח שהוא הוא הר סיני, ואמנם נמצאו בו שרידים ביזנטיים. ג'בל סירבל (2078 מ'), ג'בל-נדת-אל-עלא (2238 מ'), וג'בל מדסוס (2352 מ') שהוא אחד מהרי הטבעת, המקיפים את ההר הגבוה, נמנים עם גוש ההרים השלישי בחשיבותו , והם בין הבולטים שבהרי סיני. אזור הסירבל איננו מיושב, ונראה כי מורדותיו ומעיינותיו שימשו לציד ולמרעה, ובעלי-חיים חיו במקום ללא הפרעה מרובה מצדם של ציידים ורועים. לאחר הכנסת הנשק החם לסיני הידלדלה שכיחות חיות הבר גם בסירבל. בשטח רואים קוראים, וג'בל שנינר נקרא גם "הר החוגלות". (ראו קישור לזואולוגיה)
הסיור בהר הסירבל ייחודי באלות החינג'וק שבו, מהעצים המפתיעים בשכיחותם ובהופעתם בג'בל סירבל. אלו האלות הפרסיות שקיומן בהר  מעיד על משק-מים משופר במהלך ההיסטוריה של האזור. הסוג אלה קרוי בפי הבדואים: "בוטום", ובפינו בוטנה (או בפרסית פיסטה), שממנה נגזר השם "פיסטוק". אגוזון חביב זה מייבאים ארצה בעיקר מטורקיה, אף שהחלו לגדלם במטעים ניסיוניים בנגב, בין השאר בקרבת העיר הנבטית עבדת תוך ניצול חקלאות השלחים (השלחין) העתיקה ובקיבוץ שדה-בוקר. האגוזון הזה מורכב תמיד על אלות, וגם בסיני עשו ניסיון בכיוון זה, אך כשלו. ברמות ובהרי פרס (איראן)  שכיח מין זה באופן בולט, ומכאן שמו: אלה פרסית. בעברית נגזר שמה מן השורש "אל". בימי קדם הציבו בצלם של עצי אלה את פסלי האלילים, ולימים התקדש העץ עצמו, שנאמר: "ועל הגבעות יקטרו, תחת אלון ולבנה ואלה, כי טוב צלה" (הושע ד', 13).
ואמנם, בתנ"ך, נזכרת האלה יותר מ-10 פעמים, אך לא ידוע אם אבותינו הבחינו בין  האלה הפרסית, האלה האטלנטית שיש כמותה בעיקר ככמה מאות פרטים בנגב ובסיני, והאלה הארץ-ישראלית. גרגרי אבקה של אלה אטלנטית, בכל מקרה נמצאו בישראל בשכבות מתקופת הברזל והתקופה ההלניסטית. משערים כי תפוצתה המקוטעת של האלה האטלנטית היא שריד לתקופה לחה יותר, כאשר תפוצתה הייתה רציפה מסיני לכל אורכה של ארץ-ישראל, ומסוריה עד צפון-אפריקה. על עצי האלה האטלנטית נוהגים להרכיב את האלה האמיתית. (ראו קישור לבוטניקה), בביקורים בעמקיו הנעלמים ובתצפיות הנוף הרם שבו, המשתלב בחקר המסורת הנוצרית שראתה גם בו את הר סיני. ערוצי הואדיות הקניוניים שבו, מחייבים שילוב הליכה עם גלישת מצוקים בעזרת חבלים מתאימים.
חלק בלתי נפרד מהר הסירבל הוא נאת המדבר בואדי העיקרי למרגלותיו, הוא ואדי פירן, אחת מדרכי הרוחב המפורסמות בסיני, שבעבר שקעו בהן אוטובוסים רבים של חברת אגד, שהובילו מטיילים לרוב לאחר מלחמת שת הימים. נווה פירן, למשל, שאורכו בשלהי שנות ה-70 היה כ-6 ק"מ. ערוצים שנקוו באזור ידועים החל משיטפונות ב-1968 ו-1975. עד אז נראה כי הדקלים היו רציפים, אך לאחר שני השיטפונות תהללו, הלכו כשליש מהעצים לעולמם. דיר בנאת, לפי המסורת הנוצרית, זוהה על-ידי הנוצרים כ'רפידים'. מסורת זו איננה מקובלת על תנועות אחרות. יש סימני נזירות במגורים וקברים ובכל קווי הרכז והאזור שסביב הנווה, הנחשב לנווה המדבר הגדול ביותר בסיני. הואדי נעשה כאן צר יותר ומספר הדקלים הרב מעיד על הימצאות מי-תהום גבוהים. המנזר עצמו נבנה על תלולית חוואר ומזהים בו מבנים בני שתי קומות. התחתונה היא כמו בסיס-אבן כבדה, והעליונה היא סלע רך המייצג לבני-חוואר. שיטת הבינוי נועדה לייצבו בדומה למה שמגלים בעיר שבטה. דיר בנאת מהווה דוגמה למרכזה וחשיבותה של הנזירות גם בפירן ולא רק באזור סנטה-קתרינה, לכל הפחות עד המאה ה-6 לסה"נ. משערים כי מבנים אלו עומדים על תלם באזור זה כבר כ-1,300 שנים ויותר. (ראו, קישור ל"מסלולים, אתרים וטיולים).
דיר זע'יר, המנזר המקומי בנווה-פירן, ממוקם בצמוד לתל מחרד, ומהווה שרידי אחרון לריכוז הנזירים שחיו כאזור. ג'בל טחונה שמצפון לו ולואדי מאופיין על-ידי מנזר בראשו. מנזר זה נחרב בעת הכיבוש המוסלמי ואף נבנה עליו מסגד. על מדרון הג'בל נבחין בכפר נזירים הרוס וכיפה בראשו שנשארה בשלמותה. יש שם ובכל קווי הרכס של סביבת הנווה ריכוזי מחסנים, מבנים השייכים לנזירים. התל עצמו יושב לפי המסורת הנוצרית על המקום שכונה רפידים, שהפירן מזוהה עמו.
תל פירן הוא תל מחרד, ממוקם בסוף קטעי חוואר של נווה-פירן, ומצפון לו עולה ואדי אל-עליאת לעברו של הסירבל. ואדי זה מנקז את צפון-מזרח הסירבל והוא מלא מים ועצי שיטים רבים. זהו התל היחידי הידוע בסיני כתל אמיתי, אם כי גם בקדש-ברנע שבצפון-מערב סיני קיימת מצודה, ששרידי הבנייה ניכרים בה עד עצם היום הזה. מזהים בתל זה גם שרידים נבטיים רבים על-פי חרסים, שרידים מהתקופה הרומית ומהתקופה הביזנטית, עדויות על קצה גבול שוטטותה של תרבות עלומה זו שידועה יותר בירדן ובדרף הבשמים שלה באזור אילת בואכה עזה (ראו קישור ל"ארכיאולוגיה ויהדות", ראו קישור לתרבויות).
בחפירות ארכיאולוגיות בדיר סיגליה,  שהוא אולי המנזר הקדום הבולט ביותר בג'בל סירבל, התגלתה גת עם משטח דריכה ספסל למנוחה, ובמעבר מבור המיץ/יין, התגלה גם ריבוע קטן לפסולת. למקום מובילה דרך ביזנטית נוחה, הרוסה בחלקה, ובחפירות נמצאו שרידי מבני קבע. (ראו קישור לנצרות)

ביטוח צלילה החל מ- 20 ש"ח
את הביטוח ניתן לרכוש און ליין
בסוף תהליך ההזמנה מקבלים תעודת ביטוח
כמה קל, כמה חסכוני


ביטוח נסיעות לחו"ל
חופשה במלדיבים
נופשון בטורקיה
או טרקים בנאפל
ביטוח נסיעות לחו"ל
רק 1.7 $ ליום
כיסוי של עד 1,000,000 $


המקום המועדף עליך בסיני
נואיבה
ראס אל סאטן
דהב
שארם אל שייך


בניית אתרים