מידע כללי
נווה המדבר דהב ממוקם בין נואיבה ולשארם אי-שייח' ואחד מאתרי הצלילה החשובים ביותר בסיני, יעד לאינספור ישראלים ותיירים אחרים מארצות אחרות.
דהב מתחלקת לשלושה אזורים עיקריים: האחד, המפרץ הדרומי. השני, מפרץ השפך של ואדי דהב (ואדי שיח בערבית), והשלישי, חלקו הצפוני של הנווה והכפר עסלה. ואדי ד'הב הוא מקור מפלס המים התת-קרקעי של האזור, שאחראי על יצירת מניפת הסחף הרחבה.
מערכת ערוצים רבים ומפרץ גדול שמעוטר בדקלים לרוב, ובעיר של ממש שהתפתחה מאז השיבה ישראל את חצי האי למצרים במסגרת הסכם השלום. באזור הצפוני של הנווה שוניות אלמוגים יפות ושטח הולך ומצטמצם של חוף בגלל בינוי מואץ. בחלקו הדרומי מפרץ חולי שלשון יבשתית מתעקלת אליו ולגונה שבה ניתן לראות עופות וציפורים
מאז חזרו לאזור המצרים, הפכה דהב למרכז אזורי חשוב בדרום-מזרח סיני המהווה גם מוקד חשוב לעבודת מצרים שמגיעים לאזור לעבודה רציפה של כשבועיים וזוכים לשבוע חופש מעבר לתעלת (סואץ). ובראש וראשונה היא גם מרכז לבדואים באזור ואינספור סוכנויות נסיעות ותיירות המחוברות לרשת האינטרנט.
מיקום ואטרקציות
מצומת דהב מוביל הכביש ישירות למפרץ המוגן בשונית חול ארוכה. באזור חיו בעבר ישראלים ביישוב שכינו אותו די-זהב, שהמצרים בנו בו בינתיים מלון 4 כוכבים ומרכז לטיולי מדבר.
גולת הכותרת באזור היא נווה המדבר דהב שזכור לנו בעבר כריכוז של כמה בקתות (וחושות) בלבד, ובינתיים הפך למרכז פעלתני מאין כמוהו ובו שפע של מלונות זולים, מרכז תיירות פופולרי, עיר שלמה, מסעדות .
יישוב בדואי בשם עסלה שהקימו בני המזיינה לאחר סלילת הכביש לדהב ב-1971, שבו פיתוח מהיר ביותר של מבני-אבן, המתקרבים כבר לנקב שאהין בואכה ראס אבו-גלום. חוף הכפר עסלה שפירושו המתוק, הדבשי, על-שום מי התהום המתוקים שבו, שופע במסעדות, מלונות זולים ובקתות אירוח זולות עוד יותר.
למבקרים באזור יש אוירה אמיתית המזכירה את החופש והחירות שחשנו בביקורינו בסיני בעבר. וגולת הכותרת בו הם אתרי הצלילה הרבים, כגון, "הקניון", "החור הכחול" (blue hule), השונית של קני אל-ריאן. בגלל הביקוש הער לאזור מצדם של תיירים, מקומיים וגידול מואץ במספר המבנים והאתרים, נדמה כי למרות המים המתוקים שבו, יש לשתות רק מים מינרליים בגלל זיהום וביוב שאינו מטפל כיאות
בדהב מתקיימות פעילויות ספורט במים וביבשה כאחד לכל הגילאים, החל מקורסי צלילה או שיט, סקי-מים וגלישת גלים מגוונת לרבות באמצעות עפיפונים הקשורים לסירה, שיט במעין קיאקים, רכיבה על סוסים וכיוצא באלו. כן יש מגרשי טניס, כדור-עף ואפילו שטחים המיועדים לגולף, צעדות על הטיילת, טיולים רגליים ורכובים בהדרכת בדואים מקומיים (על-פי-רוב עם נהגים מצריים) ועוד.