logo


Rapid SSL SEAL

15.5. טיולי נזירות, נוף ובדואים

15.5.1. מסלול זריחה ידוע: מנזר סנטה-קתרינה-הר משה (סיני),ג'בל צפצפה וירידה במדרגות לעברו של המנזר.
משך הסיור: יום אחד ומעלה.
אופי הסיור ותחבורה: הליכה רגלית, מחייבת לקום מוקדם בבוקר אם רוצים לראות זריחה
עונות מועדפות: באביב, אך אפשר כל השנה
הערות: בדגש נזירות, נופים ואגדות; אפשר לשלב תצפיות על המנזר ו-או ביקורים בו; ראו נצרות)

15.5.2. אזור מנזר סנטה-קתרינה, ירידה בואדי נצ'ב והדיונה הגדולה לאזור דהב.
משך הסיור: יום אחד ומעלה.
אופי הסיור ותחבורה: שימוש ברכב שטח משולב מסלולים רגליים קצרים
עונות מועדפות: כל השנה; בחורף יש להיזהר משיטפונות
הערות: שימו לב לדיונה הגדולה ואבטיחי הפקועה למרגלותיה.

15.5.3. אזור ואדי פירן, ג'בל אל-בנאת וג'בל סירבל
משך הסיור: שלושה ימים עד שבוע. נוסעים דרך מעבר וטיה וטרפת-אל-כותריין, ואדי סלף ודיר בנאת הוא נווה פירן. (ראו קישור ל"נצרות"). תחילת המעלה לג'בל סירבל דרך ואדי רתמה (רטאמה).
הערות: קרוב לודאי שדרושה ויזה. יש לברר ולתאם עם המצרים. ראה להלן אודות סיפורה של אגדת ג'בל בנאת. בני הגררשה המתגוררים בקרבת הסירבל הם המשמשים מורי הדרך בהר. (ראה פירוט על ג'בל סירבל בהמשך). לירידה לקע מהסירבל דרוש להצטייד בעשרות מטרים חבלי סנפלינג.
תיאור מסלול בסירבל (מאי 1979): עולים דרך ואדי רתמה עד האוכף הנשפך לואדי רים. אם נתבונן עתה צפונה, נבחין בתחילת הואדי בחוואר שנשאר בשולי ואדי פירן, עדות לאחד משני האגמים הקדומים שהיו בו בעבר לפני כ-20 אלף שנים ומעלה, האחד באזור זה והשני בטרפת-אל-כודריין. (ראו קישור ל"גיאולוגיה וגיאומורפולוגיה").
על מנת לעלות על הסירבל קיימות כמה דרכים אופרטיביות למימוש, והן:
1) דרך נקב פרנג'י, ובהמשכו דייק שיורד לכיוון ואדי ג'בע.
2) דרך נקב שהרני, שהעלייה ממנו היא האחת מהשתיים שבה בוחרים רוב המטיילים להשתמש
3) דרך חג'ר לומברדי, שאינו אלא הדרך העוקפת.
הבולטת בצמחיית ואדי  העולה לסרבל היא דווקא המורינגה הרותמית, אך גדלים באזור גם צלף מצרי הדומה לצלף קוצני וצלף סחוסי שהם עיקר הצלפים הגדלים בסיני, לצפות גם במינים אחרים, כמו הבלוטה הגלונית, אבטיח הפקועה שפריו באביב עדיין ירוק, רכפה, סילון קוצני (מעט), עירית נבובה, אטד כעצים קטנים במדרונות, קישוא ערבי, מעין ירוקת החמור דמויית אבטיח הפקועה, אך קוצנית (ראו קישור "בוטניקה").
באוכף מעלה הרטמה ניתן לבצע תצפית ראשונה על הסירבל, שאינו אלא סלע גרניטי אדום ודק-גרגר, כמו גם חתול. הגרניט האפור וגס הגרגר נחשב מטמורפי. (ראו קישור ל"גיאולוגיה וגיאומורפולוגיה").

נבחין בעיקר בג'בל רוג'ום (פסגה רחבה וקטנה משמאל), ג'בל שיטה (הגן הפרסי!), ג'בל שנירר ("החוגלות"), וג'בל סדריה בהמשך לו (אם כי קיים ויכוח על מיקומו), ואחר-כך נרד בואדי רים המנקז את חלקו המזרחי של הסירבל כולו. העליה בואדי רים נעשית עד האוכף שבינו לבין הסיגליה, ומכאן נחתוך ונצעד לעברה של עין-לוזה. משמאל לפסגות המשוננות נזהה את ג'בל סירבל, והימני ביותר בין הג'בלאות הוא ג'בל שהרני שלו שתי פסגות משוננות ומשני צדדיו מעין "מגדלי-שמירה", הלוא הם נקב שהרני ונקב פרנג'י, אותם שני הזרים שעלו בו לראשונה, צרפתים לפי גרסה אחרת).

נצעד בואדי רים, נגיע לבוסתן של בני הגררשה, ונוכל לזהות מבני-קבע ואוהלים. לכאן מגיעים ככל הנראה גם בני הג'בליה שחיפשו אחרי מרעה. התמקמות רועים כאן היא זמנית מאחר וזוהי טריטוריה של בני הגררשה, ולכן, הם היו חייבים להקים אוהלים. הבוסתן עצמו קיבל מים מואדי שנינר שעולה לסירבל. בבוסתן הדקלים מגדלים גם טבק שאותו כותשים ומייבשים בבוסתן עצמו. על עצי השיטים נוהגים הבדואים באזור לתלות, לפי מנהגי הבדואים, כל מה שמעיד על רכושם. לעתים גם נגד הקוצן הזהוב. את צמח האלקנה המזרחי מגלים לראשונה בקרבת הבריכה כמו גם את בוצין סיני, אחד מ-14 מינים הידועים לנו בישראל ובסיני, למיטב ידיעתי, אלא אם כן מספרם גדל לאור מחקרים גנטיים.

בהמשך המעלה בואדי רים מבחינים בציורים ובכתובות נבטיות, ומימין לשביל מזהים את המילה שנם=שלום, כשהיא מונצחת על סלע גדול-ממדים. נוכחות הנבטים הגיעה עד לאזור זה, הואיל ונהגו להיות בצמתים חשובים ובדרכי המסחר העיקריות. אזור הסירבל נחשב לשולי ממלכתם ועיקר תזוזתם במרחב היתה בשולי הנגב בואכה עזה. (ראו קישור "תרבויות").

לאחר כשלוש עד שלוש וחצי שעות הליכה מגיעים לריכוז כמה דקלים במעלה ואדי רים, ונבחין במשטחי-סלע בצדנו השמאלי, המאפיינים את קרבת המעיין ששמו עין אל-אלום חסנ'ה ("החתונה") שבקרבתו לינת לילה, סוף יום 1.

ביום ה-2 הולכים במעלה ויורדים לעין-לוזה כמו גם ביצוע אפשרי של סיור בפסגותיו המערביות של הסירבל. עולים במעלה ואדי רים עד האוכף עם "הלומברדי+אומברדי, כשממזרח לנו ביד'ת אום טח'ה. נתקדם עתה לעברו של חג'ר אומברדי ממנו ניכנס לערוץ המוליך לואדי שנינר, שבו נבחין לראשונה באשבל מצרי, הלוא הוא פרסטיה (על עלי הפרי היובשניים והלבנים שלו), הערטל, והפגוניה הקוצנית. יש יותר מהאלקנה המזרחי, וכשנגיע למלכודת הנמרים הראשונה נמצא כי מתחום הסלעים המטמורפיים ועם הגידול בשכיחות סלעי הגרניט האדום, יהיה משק המים משופר יותר. נגלה לענת מדבר, בן-חרצית גזור, כמה מיני מורכבים ושמשון ליפי. אלות החינג'וק הראשונות יופיעו לפנינו (ראו קישור "בוטניקה").

מאותה מלכודת נמרים ואילך נבחין גם בהופעת פיקוסי-בת-שקמה ועצי קרקש מרשרש שתרמיליו שומרים על הזרעים שלא יתייבשו. מעין שמורת-טבע בוטנית המעידה על מיקרו אקלים. ביחד עם הגרניט האדום מתווספת גלונית ערבית בשלהי הפריחה, וכן מופיעים געדה, כתלה הררית ועוד.

לאחר עקיפת הצוק משמאל פונים ימינה ויורדים לפרש אומברדי שבו כמה שקלים, אלות חינג'וק, מורכב ששמו מריית ששערותיה נדבקות הפורחת ככתמה בצהוב, וצמחי סמר, קנה וחבג, וכן את השרעול האופייני לסיני, שלהבית צהובה ופריחת בוצין.

חג'ר לומברדי ממוקם במיזלוג שני הואדיות העולים כאן צפונה. בהתקרבות לעין-לוזה נפגוש בואדי אום בעתר'ן היורד דרומה במקביל לואדי אומברדי. נ.ג 1782 הוא ג'בל סדריה ולא כפי שמצאנו במפות 1:50,000 שאינה אלא הגדלת המפה של 1:100,000. חג'ר לומברדי, הוא "אבן הציידים", היווה כאן את מיקום המארב לבעלי-חיים שהגיעו לשתות מים. פירוש המלה לומברדי היא "חומר-נפץ". פירוש המילה "אבן לומברדי", היא "האבן הקרה". ואמנם, הסירבל היה אזור בהחלט לא מיושב, ולכן, נראה כי מורדותיו ומעיינותיו שימשו לציד ולמרעה, ובעלי-חיים חיו במקום ללא הפרעה מרובה מצדם של ציידים ורועים. אולם, לאחר הכנסת הנשק החם לסיני הידלדלה שכיחות חיות הבר גם בסירבל. בשטח רואים קוראים לרוב, עובדה המעידה על שמו של ג'בל שנינר, הוא הר החוגלות.

ואדי לומברדי יורד לואדי סיגליה העמוק בדרום ההר, שמוליך את הערוץ לעברו של הקע ממזרח למערב. בהמשך צועדים בשביל ביזנטי עתיק-יומין ויורדים עמו לואדי זעתר שהמשכו הישיר הוא ואדי אום בעת'רן. כדאי למטיילים כאן למלא מים בגבים בטרם מגיעים לעין לוזה מאחר ותמיד המים באזור מדולדלים ומוגבלים. העיתוי המועדף להתחיל למלא מים הוא עץ הקרקש. עין-לוזה היא פרש קטן מלא עוזררים. המעיין והחניון בבוסתן הנטוש מנוצלים תדיר ללינה. הולכים עד כאן מהשעה 05:15 עד 10:45. אם רוצים להזדהות בשטח, יש לאתר תחילה את ג'בל שהרני (זוכרים? שני מגדלי השמירה...).

נקב שהרני ונקב פרנג'י מימין ומדרום מזרח למעיין – ג'בל לוזה. לאחריו ג'בל פרנג'י שאינו אלא כיפה קטנטנה, ואחריו ג'בל סירבל, הוא ג'בל הרוג'ום (נ.גובה 2061 מטרים מעל-ני הים). ממערב צפון מערב ג'בל גסבה, מדרום לו ג'בל אבו-חביג'ה (חבג). בתצפית מנקב שהרני על נווה-פירן מזהים את מעלה ואדי אל-אליאת שעולה לנקב שהרני, המתחיל במעין אל-עליאת (שביל רוג'ומים ברור מוביל לתחתית המעלה). בהמשך לפסגת הסירבל מתחילים לנוע רגלית החל מהשעה 13:00 לערך. אפשר להספיק כמה פסגות ולשוב חזרה לאחר תצפית על השקיעה.

פרש-לוזה הוא ביטוי לאירוזיה של דייק החוצה את הסירבל ממזרח למערב. הוא נחצה על-ידי פרשים אחרים שכיוונם צפון-דרום, ומתאפיין בקיומם של בולדרים יפים ועצי עוזרר רבים, כמו גם מספר נביעות מים נקיים. בתצפית צפונה מהפסגה הראשונה, ג'בל גסבה, מעל פרש-לוזה לכיוון מערב: ג'בל גוזה, ג'בל ינא וואדי ינא, ובין השניים לג'בל אל-בנאת הנמצא משמאלם, עולה צפונה ואדי נפוס. מימין לינא, גוש ביר-איקנא. בתצפית צפונה מפסגה נוספת, נמוכה יותר וצפונית יותר, נבחין שוב בג'בל ג'וזה מימין ובנאת משמאל, וישר לפנים. ואדי נפוס שביניהם מלא בבריכות. העליה לג'בל אל-בנאת (1,400 מטרים) נעשית באמצעות ואדי נפוס מאחור ומגיעים באמצעותו לאחד מאוכפיו. משמאל נבחין בג'בל הלאל ומצוקי א-תיה סוגרים מצפון בקו-גובה דומה.

לקראת סופם של מצוקים אלה מבחינים בג'בל חמיאר וג'בל סרביט-אל-חאד'ם (מימין). מימין לנווה-פירן רואים מתעקל לכיוון צפון-מזרח את ואדי אל-אחדר. מתחת לעין אל-עליאת נמצא עין ג'איר הדומה במקצת לעין-לוזה. באזור כולו יש קניונים צבעוניים וביניהם ואדי מוכתב הנשפך לפירן והוא רחב יותר.

לאזור הגירני, ולסלעי המשקע-הימיים, יש קשר ישיר להיווצרות הבקע האפריקאי ושקע ים-המלח, ורואים זאת היטב בואדי ע'רנדל וואדי סודר.
מהפסגות הדרום-מערביות של הסירבל מתגלה נקיק עם אבן במרכזו, הדומה לנקיק הפטל המפורסם (ראה שם), ואז נוכל לזהות לפנינו את חיבור ואדי סיגליה עם האומלחם. נרד לואדי ג'בע, שהמשכו מתחבר לקע. שטח התנועה הרגלית שלנו נמצא עתה בפרשים ומאפיינים את השטח צמחי קדד קיפודי רבים, צמחי-כר אופייניים המצויים פה למדי (ראו קישור ל"בוטניקה").

בתצפיות מזהים את ג'בל אום שומר והפסגות בקרבתו. ואדי אום-רדים הוא אחת מהירידות המועדפות מהסירבל לעברו של הקע. יורדים בין הסיגליה לבין האומלחם, לפנים ומדרום. ממערב לנו יורד לאותו כיוון גם ואדי אום-ג'רדי שבו נווה דקלים גדול, אך ניתן להגיע אליו מהקע עם רכב. בואדיות היורדים לקע נבחין בתופעת התפוררותו של הגרניט לאבנים קטנות בגלל הקוורץ, תופעה המכונה ארקוזה.. ביום ולילה נוספים בסירבל אפשר לעלות על פסגות נוספות בו, לסייר בדיר סיגליה ועוד. יום הירידה בסיגליה הוא יום חווייתי, המשלב שחיה בגבים ובבריכות וירידת סנפלינג במפלים גבוהים שעשויים להגיע לעשרות מטרים. (ראו ואדי ג'בע).

15.5.4. אגן ואדי פירן ונווה פירן
משך הסיור: שלושה ימים עד שבוע.
הערות: ג'בל אלבנאת; ראה באגדה בפרק זה; ראה בטיול מוצע להר הסירבל.

ביטוח צלילה החל מ- 20 ש"ח
את הביטוח ניתן לרכוש און ליין
בסוף תהליך ההזמנה מקבלים תעודת ביטוח
כמה קל, כמה חסכוני


ביטוח נסיעות לחו"ל
חופשה במלדיבים
נופשון בטורקיה
או טרקים בנאפל
ביטוח נסיעות לחו"ל
רק 1.7 $ ליום
כיסוי של עד 1,000,000 $


המקום המועדף עליך בסיני
נואיבה
ראס אל סאטן
דהב
שארם אל שייך


בניית אתרים