logo


Rapid SSL SEAL

13.14. חקר נדידת השלו

מרתקת במיוחד היא נדידת השלו בצפון-מערב סיני, משתי סיבות: האחת, מאחר והם חוצים את הים התיכון בלילה אחד בתעופת חתירה אקטיבית, ומי שמגיע לאחר השעה 07:00 עד 08:00 בבוקר מסתכן בהתייבשות ומוות בגלל הקרינה הרבה. השניה, בגלל שמין זה הוא ככל הנראה אחד מאלה ששימשו למאכל לבני-ישראל הנודדים במדבר לפי "התיאוריה הצפונית" ל"התברברותם" של בני ישראל במדבר. השלווים נודדים לאפריקה דרך סיני ממקומות קינוניהם ברחבי אירופה וברה"מ לשעבר, כפי שעולה מעדויות של פרט מטובע בסיני שנלכד בבולגריה. הם נודדים דרומה בסתיו לאזורי חריפה בסוואנות ואזור הסאהל באפריקה.

פרטים נראו מעופפים בקרבת מי הים, ככל הנראה מנצלים קמעה את התרמיקה שניתן להפיק מאדוות הגלים, אך עפים תמיד בתעופת חתירה אקטיבית ומסיבית. השלו הוא מזון מבוקש, ולראייה, מגדלים שלוים יפאניים בשביה, שהביצים שלהם נחשבות מעדן. רשתות הלכידה של השלווים נמתחים לאורך קילומטרים במקביל לקו החוף, וזו לאחר זו (כמה קווי לכידה!), ובניצב לקרקע. הם ניצבים וממוסמרים לקרקע על-ידי מוטות עץ, שגובהם מגיע ל-3 מטרים ובמרחק 16 מטרים זה מזה. "עיני" הרשת שמידותיהן 3X3 ס"מ רפויה קמעה, בעוד שלרשת האחורית "עיניים" בגודל 17X17 ס"מ והיא כבר מתוחה כיאות.

לרוב משתמשים גם ברשתות מחוטי דיג ו"בטן" הרשת כולאת בתוכה את השלווים, אף שיש המתחמקים ממנה ומתחבאים בין השיחים, כפי שראינו במעקב אחרי התופעה. הבדואים המתנהלים אחריהם לוכדים, מלקטים אותם ברשתות-יד, ועתים אף מפתים אותם למחסות-שיח מלאכותיים.. לפי מיינרצהאגן רק ב-1908 ייצאו ממצרים למעלה מ-1.2 מיליון שלוים, וב-1926 כחצי מיליון. מנדלסון ועמיתיו העריכו את מספר השלווים שניצודו בצפון-סיני ב-1967 ב-150,000, ללמדנו על כיוון כללי של התמעטות מספרם , אך היו שקבעו כי הדבר נובע משינויים אגרריים בחקלאות, ובשינויי אקלים באזור הסאהל.


המצרים שהיו אף הם מודאגים מהתמעטות השליו, הכריזו על מגבלות בלכידת השלווים אך לא אכפו אותן מעולם, ולכן, שלטונות ישראל ניסו להפעיל במידת מה את השפעתם בנדון לאחר ,1967 כאשר ניסו ליישם את התקנות המצריות ולאכוף את החוק המצרי, כדי להפחית בעוצמת וקצב הלכידה. התקנות ,כללית, היו לא למתוח רשתות לכידה במרחק של פחות מחצי ק"מ, אך בנסיעותינו ובעת שירותי הצבאי באזור בראשית שנות ה-70 יכולנו לראות כי הרשתות מתוחות אולי מקו עזה ורפיח עד מבואותיה הדרומיים של אל-עריש, ואולי רק בצפון ימת-סרדוויל לא ראינו היקף וצפיפות כזו של רשתות לכידה, ולראייה תמיד נאמדו פחות שלווים היורדים בנדידתם דרומה לעברה של אפריקה בהשוואה למספר השלווים שנספרו או נאמדו בדרכם צפונה לאזורי הקינון שלהם. (ראו עוד על השליו ב"ארכיאולוגיה ויהדות").

13.14.1. מהות המן המקראי: האם שלו או אורגניזמים אחרים?
האם המן המקראי הוא "הלחם היורד מן השמיים" או "לחם השמיים" על בני-ישראל לפי "התיאוריה הצפונית", לנדודיהם ((שמות ט"ז, 4; תהילים ק"ה, 40)? נדמה כי לעולם לא נדע זאת לבטח, אך תיאוריות שונות עשויות לעניין את קוראי האתר. לעתים תואר כ"דגן השמיים" (תהילים ע"ח, 24), והין שאמרו כי הוא בסך הכל לאו דווקא השליו, אך על היותו אחד ממקורות המזון ששימשו את בני-ישראל בנדודיהם (ראו על כך ב"ארכיאולוגיה ויהדות").

אלא בסך הכל טל שירד על מחנותיהם הארעיים של בני ישראל הנודדים, ולאחר עלות השחר נמס. היו שאמרו כי בני-ישראל ליקטו אותו "עמר לגלגלת", משהו כמו כ-2 ליטר לאדם, והיה עליהם לאוכלו בתוך יממה. אחרים העלו סברה שצורתו כזרע צמח הכוסברה וכי טעמו היה מתוק כדבש, וכי אכלו ממנו במשך כ-40 שנה בטרם הגיעו לארץ כנען (שמות ט,ז, 35). בספר יהושע נכתב כי "וישבת המן ממחרת, באכלם מעבור הארץ" (יהושע ה', 12).  יוסף בן-מתתיהו התייחס במילים הבאות: "ועוד היום מרווה את המקום ההוא גשם דומה" (ראו ב"קדמוניות ד; א, ו).

במנזר סנטה קתרינה רווחה מסורת כי מקור המן המקראי אינו אלא הפרשת כנימות הטפילות על עצי האשל. בדונהיימר הגיע למסקנה דומה, ולפיו ייתכן ומדובר בשני מיני כנימות, שהאחת נפוצה בהרי סיני. יש אומרים כי הבדואים סבורים כי קיים דמיון-מה בין הפרשת הכנימות למהות המן המקראי, אך הכמות כה אפסית שלא הגיוני כי בני-ישראל הסתפקו במזון המועט הזה. היו שאף הציעו לראות במן המקראי את החזזית ליקנורה (Licanora esculenta), ובודאי יש עוד כהנה וכהנה רעיונות שלא הצלחתי לעלות עליהם.

לדעת יום-טוב (1987), שימש השליו גם שימש למאכל לבני-ישראל בעת נדודים ממצרים לכיוונה של ארץ-ישראל והתברברותם בסיני במשך כ-40 שנה. לפי לוח הזמנים של חודשי הנדידה הראשונים של בינ-ישראל במדבר, ואינני יודע כיצד אמדו תקופה זו, משתמע לדעת יום-טוב, כי הם ניזונו ממנו בחודשי האביב, שהוא מועד שובם של השלווים מאפריקה צפונה, אך ייתכן ולא היה אז אותו כיוון נדידה כמו היום בעת שהם נודדים צפונה, וגם לא ידוע אם באותם ימים היה מספרם של הנודדים כה אסטרונומי.

13.14.1. מהות המן המקראי: האם שלו או אורגניזמים אחרים?
 (ראו קישור "בארכיאולוגיה ויהדות").

ביטוח צלילה החל מ- 20 ש"ח
את הביטוח ניתן לרכוש און ליין
בסוף תהליך ההזמנה מקבלים תעודת ביטוח
כמה קל, כמה חסכוני


ביטוח נסיעות לחו"ל
חופשה במלדיבים
נופשון בטורקיה
או טרקים בנאפל
ביטוח נסיעות לחו"ל
רק 1.7 $ ליום
כיסוי של עד 1,000,000 $


המקום המועדף עליך בסיני
נואיבה
ראס אל סאטן
דהב
שארם אל שייך


בניית אתרים