logo


Rapid SSL SEAL

13.13. חידושי חקר השלך

השלך (Pandion heliaetus) - הוא "עיט הדגים" - כפי שהיה מוכר במקומותינו או בספרות היפה שלנו (קרי: "רומן רוסי", מאת מאיר שלו), נחשב לאחד הדורסים האהובים בארץ ובעולם. בישראל הוא דורס נדיר המגיע ארצה לבלות בה את החורף, אף שיש אוכלוסייה מקננת בדרום-מזרח סיני (ובאי תירן). מין זה שזכה למיון משלו, על שום דמיונו בתעופה לשחף ולדורס בעת ובעונה אחת, ניזון בעיקר מדגים, ומגיע מדי שנה אחר שנה לאותם אזורי-חריפה בישראל, החל משלהי הקיץ. במקרים נדירים ביותר נצפו בעבר אפילו עד 9 שלכים ביחד בשדות חקלאיים של קיבוצים בעמק-חפר, דוגמת המעפיל והעוגן. בעבר נמצאו בארץ (בבריכות המדגה בהמעפיל ובעמק-בית שאן) גם שני שלכים מטובעים שמקורם בפינלנד, מרחק של כ-4,000 ק"מ, שדווחו בעבר בעלוני "העזניה".

ביצי השלכים ידועות בטיבן הייחודי וערכן הגבוה לאספני-ביצים בעולם, ומדי שנה מתפרסמות בעניין זה ידיעות על רצונם ומעשיהם של אספני ביצי שלכים יקרות-ערך. רק באחרונה דווח קן ראשון בוולס, שבאי הבריטי שבו נאמדים כ-200 זוגות מקננים בלבד, ועל כ-100 מקרים שבהם דווחו ניסיונות או הצלחות של אספני ביצים באי הבריטי שהשלכים בו נודדים במסלול המערבי דרך מצרי גיברלטר לאפריקה לחריפה, אך לא ידוע על קינונים שאותרו ביבשת האפריקאית.

באחד הקינונים האחרונים של מין זה על עץ בסקוטלנד, לפני כ-20 שנה, הגנו על הקן בגדר-תיל ובגריז שמרחו על גזע העץ כדי להפחית בסכנה שהביצים ייגזלו ע"י חמסני-הקנים. יתרה מזאת, ידוע לנו כי באחת השנים, ככל הנראה שנות ה-70 או ראשית שנות ה-80, שבשנה אחת בדרום-מזרח סיני, בעבר, כנראה שכל ביצי השלכים המקננים באזור לרבות האייים תירן וסנפיר, נגזלו, ככל הנראה ע"י בדואים ששיתפו פעולה עם חמסני ואספני הביצים מאירופה. כתוצאה מכך, לא היו באותה שנה  בסיני קינונים מוצלחים השלכים בסיני, למשל בחופי נבק ושורת אל-מנקטא, ידועים בהיותם פוליאנדריים או לכל הפחות בקינון שלישיות שיש בהן שני זכרים ונקבה הנוטלים חלק בהקמת הקן ובטיפול בצאצאים. לאחדים מהקנים הוסיפה בעבר רשות שמורות הטבע עמודי-קינון כדי לסייע להם בעונת הרבייה, וזאת אולי משום שבמקרים מסוימים הקימו שלכים קן על הקרקע, בהעדר די מקומות קינון מתאימים. הם משתמשים בסיני לקינוניהם גם בשלדי אוניות טרופות שטבעו בקרבת החופים, כמו למשל, האונייה מריה-שרדר ואחרות.

מידע מסקרן חדש אודות נדידת וחריפת השלך ביבשת אמריקה, המזכירה את המידע שהוזכר לעיל על השלך במקומותינו, התפרסם לאחרונה בעולם החדש. ידוע כי בצפון-אמריקה מאמצים רבים במעלי הוילות הצופות על האוקיינוס האטלנטי את השלכים, ואף מכינים להם עמודי קינון מתאימים, כדי למשוך את השלכים לקנן בקרבתם. באחרונה פרסמו החוקרים מארק מרטל (Martell) ושלושה מעמיתיו באוניברסיטת מינסוטה ומרכזי-חקר של עופות דורסים, בין השאר בפלורידה, על תוצאות מעקב שניהלו אחרי 14 שלכים בשלושה אזורי מחקר שונים בדרום-פלורידה, ו-4 שלכים נוספים שקיננו לאורך חופה של מדינת מיין, וכל אלה באמצעות לוויינים. הם גילו שטווחי הנדידה של שבעה מהם (כ-50%) הנודדים לדרום-אמריקה היו, בדומה לממצאים קודמים מישראל, כ-4,105 ק"מ. ארבעה מהם (29%) עזבו את אזור הקינון בפלורידה, אך לא היגרו ממנה, שניים (14%) נשארו באזור הקינון במשך כל השנה, ואחד מהם מת בטרם אספו עליו די נתונים. עיתוי הופעתם בארץ של אלה המקננים בפינלנד, תואם ככל הנראה את עיתוי עזיבת אזורי הקינון שלהם בצפון-אמריקה לדרומה, שתועדו שם בין ה-16 ביולי ל-27 באוגוסט.

השלכים בעולם החדש הגיעו לדרום-אמריקה בין ה-31 ליולי ל-11 בספטמבר. הנדידה ארכה בממוצע כ-25 ימים, ולאחריה הם שוטטו  בה (בארץ הדבר לא נחקר מאחר וטרם חיברו אי-פעם באזורנו שלכים למשדרים נעקבי-לוויין) במשך 142-180 יום, שאז החילו בנדידתם צפונה, פחות או יותר בין ה-10 ל-31 לינואר. עזיבת אזורי השוטטות בפלורידה החלה בין ה-28 לאוקטובר ל-9 בדצמבר, והם שהו בממוצע בפלורידה כ-154 ימים. לעומת-זאת, שני שלכים ממדינת מיין נדדו לפלורידה, ושניים אחרים לאיים הקריביים (האיטי, ג'מייקה). תוצאות המחקר מלמדות שאחדים מהשלכים שנדדו בדרום-פלורידה, מגיעים לדרום-אמריקה, ואחדים מהאוכלוסיות המקננות צפונה יותר, חורפות בפלורידה. המחקר מלמד על תחלופת גנים אפשרית בהתחשב בחריפה ובמפגשים אפשריים בין האוכלוסיות, היבט שטרם נחקר בישראל ובסיני, למרות סקרי הנדידה הרבים שנערכו באזור מאז שלהי שנות ה-60 של המאה ה-20, שהראשון בהם היה פרופ' אוריאל ספריאל מהאוניברסיטה העברית בירושלים. עד-כה סברו כי רוב אוכלוסיות השלכים המקננות לאורך חופי האוקיינוס האטלנטי בצפון-אמריקה, מפלורידה ועד לקנדה, חורפים באמריקה התיכונה. רבים אחרים סברו כי השלכים מפלורידה הם יציבים, בדומה למחשבותינו אודות השלכים בדרום-מזרח סיני.
בסיני אמדו את מספר הזוגות המקננים מדרום לנואיבה, בעיקר באזור נבק והאי תירן ב-40-50 זוגות המתרבים בין החודשים דצמבר עד מאי. 20 זוגות הטילו 1-4 ביצים (ובממוצע 2-3), דגרו כ-36 עד 40 יום ופרחוניהם עזבו בהצלחה את הקן בגיל 45-55 יום. רוב הקנים נצפו בסיני על הקרקע או על עצי מנגרובים נמוכים כמו גם בעמודי-קנון מלאכותיים שיזמה "רשות שמורות הטבע" דאז בראשות האורניתולוג שלום זוארץ בשנות ה-70, שאז גם הוא וצלם הטבע יוסי אשבול הביאו את הצילומים המרהיבים ביותר שלהם מהאזור, ובעיקר מהאי תירן. לעתים נדמה כי השלכים מקנים בסיני במושבת קינון מפוזרת, וידועים מקרים של פוליאנדריה (או שלישיות ובראשן שני זכרים ונקבה), המקננים במרחק של עד ל-100 מטרים אלה מאלה. עיקר הבקיעה מתרחשת מאמצע מרץ לאמצע אפריל,  וכאמור לעיל ביצי השלכים נגנבות או נחמסות על ידי האדם, לאור הביקוש המוגבר להן. יתרה מזאת, התנהגות המזכירה "שימוש בכלים" נצפתה על-ידי צלם הטבע המפורסם יוסי אשבול, שסיפר כי לאחר שלכד דג או רכיכה והתלכלכו לו בחול נהג שלך לשטוף את טרפו במים בטרם עף עמו לאזור בו יוכל להתמסר לאכילת הנטרף.

יתרה מזאת, חקר השלכים באמצעות לוויינים באמריקה, מוכיח כי ייתכן וגם אנו שוגים בכל הנחותינו בנדון. המחקר הנוכחי מוסיף אפוא ממד נוסף לחקר התנהגות הנדידה, השוטטות והקינון של השלכים בחציו הצפוני של כדור הארץ, ומפריך מוסכמות בנדון. לא מן הנמנע כי יתברר שגם באזורנו, השלכים המקננים בדרום-מזרח סיני מהגרים דרומה בשלהי הקיץ לעברה של יבשת אפריקה, ושבים ארצה לקראת עונת הקינון בדומה למנהגי השלכים באמריקה.

ביטוח צלילה החל מ- 20 ש"ח
את הביטוח ניתן לרכוש און ליין
בסוף תהליך ההזמנה מקבלים תעודת ביטוח
כמה קל, כמה חסכוני


ביטוח נסיעות לחו"ל
חופשה במלדיבים
נופשון בטורקיה
או טרקים בנאפל
ביטוח נסיעות לחו"ל
רק 1.7 $ ליום
כיסוי של עד 1,000,000 $


המקום המועדף עליך בסיני
נואיבה
ראס אל סאטן
דהב
שארם אל שייך


בניית אתרים