logo


Rapid SSL SEAL

13.12. חקר מודרני של הפלמינגו הבכיר: תקוות ורודות לפחות באילת

13.12.1. פתיחה
באביב 2004 התבשרנו בישראל על לפחות שתי להקות פלמינגו בכיר ,(Phoenecopterus ruber roseus)  שמוצאן כנראה מעיראק ואיראן, שנחתו בעמק החולה, אך מי שמתעניין בעופות המיוחדים האלה בעלי המקור המאונקל, הנוצות הורדרדות והצוואר המוארך, יכול לראותם ברוב ימות השנה בבריכות המלח בעתלית, וכמובן לאחרונה בעיקר באילת ובסבח'ות ברדוויל וא-טינה בסיני. מה כה מעניין בפלמינגו? מה כה עוצר נשימה בהתבוננות בהם מקרוב? מדוע הם זוכים הפעם שוב לכתבה קצרה המתארת את מעלליהם?

13.12.2. פולקלור ואגדות פלמינגו
הפלמינגו משך את תשומת ליבו של האדם במשך אלפי שנים כ"עוף החול האגדי" כפי שכונה ע"י המצרים הקדמונים. מקורות שמו של הפלמינגו מיוונית Phoenix=אדום כנף. במלוא תפארתם התגלו הפלמינגו לפני כ-7,000 שנים בציורי מערות בספרד בתקופה הניאוליתית, אף שציידים-לקטים משחר התרבות האנושית נודעו לשמצה מימים ימימה כחמסני ביצים.

בתלמוד שבסנהדרין מדברים על הפלמינגו בשמו העברי הבלתי מוכר - שקיטן. בפרק ק"ח ציינו כי הפלמינגו הביישן היה היחידי שלא הטריד ב'תיבה' את נח בבקשת אוכל, ולכן, בורך בחיי נצח. בתרבות המצרית ציינו 'עוף חול' אגדי עם כנפי עיט אדומות שחי מאות בשנים (כ500- שנים), נשרף מחום השמש, ונברא מהאפר מחדש; הואיל ובבקע האפריקני נוצרו מקורות נהר הנילוס, התייחסו המצרים לעוף המיתולוגי כ'בנה של השמש שסימלה תחיית מתים וכל אלה שמסוגלים לחיות במקום שאין בו כלל חיים'.

מתיאורים עתיקי יומין מעין אלו עולים אורחות הרבייה של הפלמינגו שהתבררו שנים רבות מאוחר יותר במחצית המאה ה20-. הפיניקים השתמשו בעורות מיובשים של פלמינגו כאמצעי החלפה לבדיל, והשתמשו אף הם בטענה שבורכו בחיי נצח. אריסטו ביוון דימה את נוצותיהם הארגמניות ל"להבה יוקדת", ומאז זהו פירוש שמם בפורטוגזית. הרומאים הכינו מהפלמינגו מאכלי תאווה שהוגשו במשתאות והילולות של אזרחים שהיה להם אז הכל, והעדיפו כמעדן את הלשון השרירית הבשרנית. אחד הקיסרים צירף לאחד המשתאות האלה גם כ300- מוחות של יענים. יתכן שהרומאים היו האחראים להכחדת הפלמינגו בצפון אפריקה משום שניזונו מבשרם וביציהם. הם נהגו לפרום את נוצותיו ולהתקשט ולקשט בהן את מחלצותיהם ומחלפות נשיהם. במסורת הנוצרית נקשר סיפורו של עוף החול האגדי הזה לסיפור תחייתו של ישו. פירוש שמו של הפלמינגו בפרסית הוא "דמו של הנביא חוסיין", המבוסס על נוצותיו הורודות. שם אחר המוכר באיראן הוא "ציפור האש". בני הטוגן (Tugen) בקניה והמאסאים (Maasai) בטנזניה האמינו כי הם נבראו מן הבוץ, בתארם את האפרוחים שהתגלו לעיניהם באגמי הקינון שלהם, ולמעשה היו הראשונים בעולם שתיארו את גני הילדים של אפרוחי הפלמינגו הצעירים. אלה תוארו, תועדו ואף צולמו מאוחר יותר לראשונה בביצות קמארג בצרפת וע"י האגרונום והאורניתולוג המפורסם לסלי בראון (Brown), שגילה את מושבת הקינון הגדולה הראשונה שלהם באגם נטרון בטנזניה בראשית שנות ה-50 של המאה ה-20.

לשם-כך הוא שכר מטוס קל, וסרק את אגמי הזרוע המזרחית של הבקע בקניה וטנזניה, נחת בקרבת המושבה, הלך אליה למרות הקושי הרב, צילם אותה מקרוב והגיע בשארית כוחותיו חזרה לאחר שנגמר לו מלאי מי השתייה, ורגליו נדבקו באזיקי-מלח לאחר שהסיר את מגפיו תוך גילוי דבקות במטרה. הוא איבד לבסוף את רגליו בגלל נמק שממנו סבלו רגליו הפצועות מאותם ימים, וסיפורו הוא אחד מנכסי צאן הברזל החשובים בהתגבשות ראשית שמירת הטבע ביבשת.

13.12.3. חקר הפלמינגו באזורנו
מאז הרומאים ועד למאה ה16- אין אזכורים נוספים לפלמינגו באזורנו, ומכאן סביר בהחלט להניח כי מקורם של הפלמינגו המזדמנים אלינו, ובעיקר לאילת, עתלית וסבחת ברדוויל שבצפון-מערב חצי האי סיני, הוא באגמי קינון באיראן.
באגם רזאייה (Rezaieh) באיראן, על שם השאה לשעבר שהודח מהשלטון מוחמד פלאווי רזה, שכונה פעם  Lake Urmia, התגלתה מושבת קינון של פלמינגו בכיר בשנת 1965 לראשונה.

ב-1972 אמדו את מספרם בו ב-15,000 עד 20,000 זוגות, ו-5,000-10,000 פרטים שלא דגרו. באוגוסט 1973, כ-8 שנים לאחר מכן נמנו בה בסקר אווירי כ-60,000 בוגרים ו-20,000 אפרוחים. מאז התברר שהם מקננים באיים קטנים באגם הסודה הזה המכיל סרטנים ירודים המהווים את מזונם ומקנים להם את צבעם הורוד. הם מקננים באגם בעיקר באחד האיים הקטנים שבו ששמו  Guyam Dag, אך ריכוזי קינון נוספים והחזרי טיבוע של פרטים שטובעו באיראן, אותרו במשך השנים בחצי האי סיני, בדרום-ספרד, באתיופיה, בצפון מערב אפריקה (במאוריטניה, תוניס), במערב היבשת (סנגל) ובדרומה (בנמיביה ובדרום-אפריקה), וכן באזורים קרובים יותר מסביב לים הכספי ברוסיה, בקזכסטן, ובטורקיה.

אורכו של אגם רזאייה כ-100 קילומטרים ורחובו מגיע ל-30 קילומטרים. בניגוד לקני פלמינגו הבונים לרוב תלוליות בוץ בצפון מערב סיני או באפריקה, הפלמינגו באיראן בנו את קניהם על סלע שלא היה בו חול, ומאחר ולא היה חומר שניתן היה להשתמש בו לבניית תלולית הבוץ, הם הסתפקו במעט ריפוד ונוצות, והטילו בגיבוב זה בקן מביצה אחת עד שתיים. משך הזמן להגעה למושבת הקינון של הפלמינגו אורך כשעה בסירת מנוע, וב-1971, כשביקר במקום גיורא אילני, לשעבר זואולוג רשות הטבע והגנים, קיננו שם כמה מאות זוגות. מאוחר יותר הגיע לאזור גם הטייל הותיק ומנהל בית-ספר שדה אילת לשעבר איציק טמקין, וסביר להניח כי הגיעו גם כמה אחרים.

לפי תיאוריה אחת, יכולה נדידת פלמינגו בכיר מהאזור הפלארקטי להגיע לאפריקה ולהגדיל את האוכלוסיות של הפלמינגו הבכיר. אולם, מטיבוע של 35 אלף פלמינגו בכיר באגם רזאייה בין השנים 1970-1990, קיבלו החזרי טיבוע מלא פחות מ-27 מדינות. הדבר העיד שפיזור הפלמינגו מהימה היה לכל הכיוונים. הנודדים שהגיעו לצפון אפריקה, לא התערבבו עם אוכלוסיות אחרות של הפלמינגו הבכיר בזרוע המזרחית של הבקע האפריקאי הנודדים ככל הנראה בין אגמיו ביחד עם מיליוני הפלמינגו הזוטר או בנפרד מהם. באיראן ידועים גם ריכוזי פלמינגו נוספים המבלים את החורף בקוסיסטאן  (Kusistan) ובאגם פארישאן (Parishan) ב-Fars, שם ניתן לראותם כרצועת עופות ורודה בדומה לתמונתם המפורסמת מאגמי הבקע האפריקאי בקניה ובטנזניה, במאמרי מחוברת הנושא של מסע אחר 40 שיצא ה לאור במאי 1994. (צילם: אייבי ארז).

עוד בשנים עברו גם התברר שמקור הפלמינגו הבכיר המקננים במלחת א-טינה בסמוך לפורט סעיד, ובסבח'ת אל-ברדויל, בצפון-מערב סיני הוא מאיראן. בעבר טענו רבים כי הפלמינגו חורפים מפעם לפעם גם בישראל או מזדמנים אליה. בעבר היה ידוע לנו על לפחות 5 פרטים מטובעים מאיראן, שניים מהם שנלכדו בחוף הים בסיורי-חוף של צה"ל, אחד מהם שנלכד באוגוסט 2002 על-ידי מצילים בחוף הים של הרצליה, וכן שני פרטים נוספים. אקולוג הציפורים אוהד הצופה מרשות הטבע והגנים, ציין באוזני כי ייתכן וחלק מהפלמינגו המגיעים ארצה מגיעים אלינו מטורקיה, ולאו דווקא מאיראן.

מושבות הקינון הללו בקרבת ישראל אינן ידועות למרבית הציבור. הן התגלו לאחר מלחמת ששת הימים, בזמן מלחמת ההתשה עם המצרים (סביב 1970) על-ידי טייסי חיל אוויר, ודווחו לראשונה על-ידי פקח רשות הטבע והגנים, דני מולכו, המתגורר בקיבוץ אילות שהיה בילדותו צפר בקיבוץ עין-החורש בעמק-חפר. באותם ימים העלו השערה שבדואים אספו ביצים למאכל ממושבות הקינון, אך לא היה על-כך אישור ודאי. שיערו שהצלחת הקינון בעבר הייתה  אחת מתוצאותיה של מלחמת ההתשה עם המצרים שמנעה מהבדואים לחמוס את הביצים.

בתחילת שנות ה-70 הגיעו לאזור שלום זוארץ, ד"ר עזי פז וצפרים אחרים. באפריל 1970 נמנו כ-500 זוגות דוגרים, ו-500 אפרוחים במלחת א-טינה, ובינואר 1973 נאמדו כ-8,000 פרטים בסבח'ת ברדוויל לבדה, ו-11,600 במלחת א-טינה. בשלהי שנות ה-70 של המאה ה-20 הגענו גם אנו (נ.לוי, אחיקם גיסיס, ד"ר רעיה מרן ואחרים) בחודש ינואר לזרניך, מנקודות התצפית הצפוניות ביותר של סבח'ת ברדוויל. הערכנו אז את גודל האוכלוסייה שנצפתה במקום היה ב-5,000 פרטים. באחד מימות האביב של העשור ההוא הגענו מאוחר יותר לאזור פעם נוספת, שאז ביקרנו גם בכפר תלול שבמרכז הסבח'ה, אך גילינו בתצפית שערכנו ממנו לא יותר מ-500 פרטים, ואף נגנבה לנו מצלמה.

מאז השבת חצי האי למצרים אין מידע טוב על מצב האוכלוסיות.
בשנת 1974 נצפו 7 הפלמינגו הראשונים באילת (עמיהוד נאור). בשנים האחרונות גדל והולך מספרם של הפלמינגו השוהים בקרבת אילת, בעיקר בבריכות המלח הצפוניות (לפי השלט "בארות שרשרת), לא הרחק מעין עברונה, ו-10 ק"מ מצפון לאילת. הסיבה להשתלבותם במקום היא שפע המזון המועדף שיש בהן עבורם, ובראשם הסרטנים הירודים כמו הארטמיה (Artemia salina), מסדרת הזימרגליים, העמידים במים שמליחותם מגיעה ל-20%. כן מסנן הפלמינגו רכיכות, זחלי חרקים, אצות ואורגניזמים חד-תאיים שונים. בחורף לפני כשנתיים נצפו כ-1,000 פלמינגו (אוהד הצופה).

בספטמבר 2003 היו בהן 158 פלמינגו (עמיהוד נאור), בספירת עופות המים בינואר 2004 כ-400 (ד"ר בני שלמון), בפברואר-מרץ 2004 כ-200-400 (ד"ר גלעד ברנדסקי, יגאל צור), ובשלהי אפריל ותחילת מאי 2004 139 פרטים (45 צעירים, 94 בוגרים). אחד מהצעירים שסובל מהתנפחות מדאיגה ברגליו, אינו מסוגל לעוף עם הלהקה מבריכה לבריכה ושוהה בהן לבדו. הדבר מעיד על מחלה ידועה המאפיינת אפרוחים שגדלים מהר מדי מרגע שעזבו את הקן כיממה לאחר הבקיעה, כמו למשל, במשפחת העגוריים, או בגיל 5-8 ימים כפי שזה בפלמינגו. ייתכן ובעין עברונה עברו בני-ישראל בדרכם ממצרים, שנאמר: "ויסעו מיטבתה, ויחנו בעברונה" (במדבר ל"ג ל"ד).

13.12.4. מעקב לוויינים ראשון אחרי מיני פלמינגו בבבוצואנה
מושבות הרבייה של שני מיני הפלמינגו בבוצואנה שבאפריקה, נחשבות כחשובות ביותר בדרום היבשת לפלמינגו הזוטר (Phoeniconaias minor) והפלמינגו הבכיר. עד-כה לא עזר חקר הנדידה לפענוח התעלומה להעדפה זו או אחרת של אתרי הקינון שלהם בעיקר במזרח-אפריקה (למשל, אגם נטרון בטנזניה, והאגמים נקורו, בוגוריה ומגאדי בקניה) וכאמור לעיל גם בדרומה, והגירויים לקיומה נותרו מסתוריים. שני מיני הפלמינגו החיים באפריקה ידועים בפופולריות העצומה שלהם לתיירות המגיעה לבקר ביבשת, אך אורח-חייהם, ובעיקר נדידתם בלילה, בין השאר בין ימות הסודה של קניה וטנזניה, נחשבו לתעלומה שלא ניתנה לה תשובה מניחה את הדעת. כך גם ביחס לפיזורם של הפרטים הצעירים המגיעים לאזורים אחרים בצפון היבשת ומערבה. אתרי הרבייה המפורסמים ביותר באפריקה הם אגם נטרון בצפון-טנזניה, והביצות המלוחות של Makadikgadi בבוצואנה שבדרומה של אפריקה. בדומה לכך, לא הצליחו להבין מעולם מהם דפוסי הפיזור של הצעירים שהצליחו לשרוד והחלו לקנן אף הם באזורי-קינון קשי גישה. בפעם הראשונה הצליחו לאחרונה חוקרים ובראשם גראהם מקק'ולוך (McCulloch) מהמחלקה לזואולוגיה בעיר דבלין (Dublin) באירלנד להשלים שלוש שנות מחקר בבוצואנה, ולעקוב אחריהם לראשונה בעזרת לוויינים. מעקב זה מהחלל אפשר לבחון מעשית מהם יעדיהם המועדפים של הצעירים והבוגרים לאחר עונת הקינון. ביולי 2001 חיברו המדענים 5 פלמינגו זוטר ו-3 פלמינגו בכיר למשדרים נעקבי-לוויין.
תוצאות המעקב: פלמינגו בכיר אחד נדד מערבה לעבר חופי נמיביה, בעוד ששאר הפלמינגו הממושדרים נדדו דרומה לאתרים אקוואטיים (לחים) קטני-ממדים בדרום-אפריקה. הפלמינגו הזוטרים עפו לכיוון דרום-מערב והגיעו לדרום-אפריקה ומוזמביק. הנדידה ארעה בלילה כצפוי כפי שמכיר כל אחד מאתנו המתאחסן ב"מעונות הציד" או אתרי הקמפינג במזרח היבשת ויכול לראות בדמדומי ערב ראשונים או לשמוע במהלך הלילה את קולות הפלמינגו הבוגרים והצעירים בעת שהם חולפים מעלינו בדרכם מאגם לאגם, כאשר מחליטים להגר מאחד מהם בגלל שינוי בלתי-צפוי במפלס גובה פני המים בו.
המסקנות: כל הפלמינגו בדרום יבשת אפריקה מתכנסים לקינון בביצות המלוחות בבוצואנה. המעקב חדש הראה בעליל כי התנהגותם נומדית (עוברים ממקום למקום), וכי בעונות שמחוץ לעונת הקינון הם משוטטים בין מקווי-מים לחים, עובדה המעודדת את גורמי שמירת הטבע ושימור הסביבה לשמור על מקווי המים האלה כמות שהם, למרות שקטני-גודל הם. חשיבותם העיקרית כאתרי חניה, מנוחה ואכילה, ובהתאם לכך יש לצמצם במהירות את ייבושם ביבשת, המזרזת גם את התמעטותם של הפלמינגו. מסקנות אלו יש לאמץ במהרה גם במזרח-היבשת.

ביטוח צלילה החל מ- 20 ש"ח
את הביטוח ניתן לרכוש און ליין
בסוף תהליך ההזמנה מקבלים תעודת ביטוח
כמה קל, כמה חסכוני


ביטוח נסיעות לחו"ל
חופשה במלדיבים
נופשון בטורקיה
או טרקים בנאפל
ביטוח נסיעות לחו"ל
רק 1.7 $ ליום
כיסוי של עד 1,000,000 $


המקום המועדף עליך בסיני
נואיבה
ראס אל סאטן
דהב
שארם אל שייך


בניית אתרים