logo


Rapid SSL SEAL

13.10. דורסי-יום גדולים יציבים או משוטטים ודורסי-לילה

13.10.1. עיט שחור
במשך שנים ארוכות חיפשו צפרים ישראליים את העיט השחור המוזכר בישראל על-ידי הכומר האנגלי הנרי בייקר טריסטרם במצוקי הארבל בואכה טבריה, ושנים רבות אחר-כך הוא נצפה מפעם לפעם במדבר-יהודה, החל ממאמרו של הצפר הותיק יגאל סלע שכתב עוד ב-1964 על התאזרחותו מחדש במקומותינו בכתב העת טבע וארץ של החברה להגת הטבע ועד בכלל. העיט השחור אופייני לכל בית-גידול שיש בו באפריקה שפני-סלע, והוא הדורס היחידי שכנפיו מרובעות. זהו עיט חובב שפנים, שניתן לראותו לא פעם במזרח-אפריקה ודרומה, ואף בצפונה. הדורם שיריחי המביא את התצפיות בעיטים שחורים במקומותינו בהרחבה מציין כי זוג אחד לפחות קינן בסיני והגיע עד להרי איל. לטענתו הוא קינן אי-שם באזור ואדי טאבה ובין אילת לראס-א-נאקב. עיט שחור כזה נצפה לא פחות מ-98 פעמים שונות בין השנים 1969 ל-1990, לעתים כבודד, אך בשנים מסוימות כזוג ואף נצפה עם פרט צעיר, קרוב לודאי פרחון שהצליח לגדל. מאחר ולא נמצא מעולם מקנן באזור אילת, לא ברור גם ממה ניזון ובמה האכיל את הפרחון שלו אף שרוב התצפיות היו בין החודשים ספטמבר עד אפריל, שאז מתגלים יותר שפ]ני-סלע באזור. בכל מקרה, אם אכן קינן, לפי דברי שיריחי, באזור שמדרום לאילת, אין על כך עדויות ברורות.

סביר היה להניח כי יום אחד נגלה את העיט השחור דווקא בישראל לאור תפוצתם ומספרם הרב של שפני הסלע בשטחנו, ולא היא! מעניין לראות אם הוא מצוי עדיין גם בסיני הן משום ששמענו בסיני לא פעם קולות שפנים באזור סרביט-אל-חאד'ם, והן משום קרבתו של חצי האי לאפריקה. ואמנם, בסיור שהשתתפתי בו בינואר 1993 בשולי מדבר א-תיה בסיני, שמענו קולות שפני-סלע רבים באזור סרביט אל-חאד'ם, ואף ראינו שם לפחות עיט שחור אחד שהתעופף מעלינו למשך זמן-מה.

13.10.2. עיט זהוב (עיט הסלעים)
טריטוריה אחת לפחות של עיט זהוב, שבעבר כונה עיט סלעים (Aquila chrysaetos) התגלתה לעיני לא פעם אחת עם השנים בנסיעותי וטיולי מאזור סנטה-קתרינה לאזור ואדי פירן ובחזרה, ככל הנראה במצוקים סמוכים לאזור החקלאי "טרפת-אל-קודריין", שבהם התגלו לעיני כמה קנים אלטרנטיביים של עיטים אלה. לא ברור מתי והאם נכחדו מסיני. מעולם גם לא ראיתי אחד מהם בסיני, אם כי ייתכן והיו כאלה שראו אף ראו. למעשה, עד שנות ה-50, מעמדם של עיטי הסלעים באזור אינו ברור, אף שמיינרצהאגן ואחרים מדווחים עליהם כמקננים בסיני.

בעבר חשבו כי העיטים המקננים במדבריות ארצנו ובסיני אינם אלא עיטי שמש, אך זיהוי זה התברר לימים כשגוי לכל אורך הדרך, ואם אמנם קיננו בסיני, שאז היו אלה עיטי סלעים, או מקסימום עיט שחור. בישראל נעשתה עבודת מחקר לתואר "מוסמך" ד"ר עפר בהט (חוקר נשרים), ויחד עמו העריכו הוא והצפר הדורם שיריחי כי מספר המקננים, חלקם בנופים הנושקים לסיני, באזוריה המדבריים של ישראל נאמד ב-40 זוגות או שמוכרות אצלם טריטוריות ידועות, מהן נאמדו בעבר שלוש נחלות (או תחומי-מחיה) באזור הרי אילת. לרוב ניזונים עיטים אלה בחוגלות, קוראים וארנבות, כך שמזונם בסיני בשפע, מה עוד שיש באזור סרביט-אל-חאד'ם אפילו שפני סלע. לא מן הנמנע אפוא כי הם מקננים עדיין גם בסיני.

13.10.3. נשרים
הנשרים ((Gyps fulvus, הוגדרו בסיני כנודדי טווחים קצרים או משוטטים או חולפים בקביעות, שיכלו להגיע שמה מסעודיה או ירדן כמו גם מישראל וממצרים. (ראו גם להלן), ואמנם, מעקב באמצעות לוויינים מגלה כי הם יכולים להגיע לאפריקה, קרוב לודאי דרך סיני, ואף לחצי האי ערב עד לתימן, וכי במקרים מסוימים נשרים נעקבי לוויין בישראל יכולים לשוטט ב-4 מדינות ביום אחד, ואף להגיע לארצות הבלקן וטורקיה. הנשרים הנודדים המקננים מגיעים ארצה כבר בינואר כי עונת הקינון שלהם ממושכת יותר, אך ככל הידוע לי מעולם לא אותרו קינונים שלהם בסיני. 1234 מהם נספרו בין ה-23 לספטמבר ל-5 בנובמבר 1981, כשמקסימום החולפים בספירת מפרץ-סואץ הייתה בין ה-32 ל-25 באוקטובר. לא ידועים לי קנים בסיני, אך הזדמנו אליה ככל הנראה נשרי ריפלי (Gyps ruppellii) שידועים באפריקה בקינוניהם על סלעים.

13.10.4. פרס
באזור ואדי רמחן וג'בל אום-שומר גילינו בעבר, בשלהי שנות ה-70, ליתר דיוק בדצמבר 1978, לפחות 2-3 פגרים מתים של פרסים, ללמדנו על מציאותם בחצי האי של "הנשר המזוקן", ואף ראינו אחד מעופף בקרבתנו. ניתן להניח כי הם מקננים באזור ההרים הנידחים והפחות מטויילים בדרום-סיני. הפרס ידוע ב"שימוש הפסיבי בכלים" שהוא עושה בתחנות פיצוח עצמות שעמן הוא משתמש בעיקר ביוגוסלביה ומקדוניה, ואלו רק דוגמאות, ואולי גם ברמת הגולן. הפרס נכחד מישראל ב-1981, שאז היה מוכר עוד קנו האחרון בנחל משמר, ובאחד מקניו נמצאה פעם עצם של אייל אדמוני (האיל האציל) לא הרחק ממצדה, ללמדנו שאולי זהו אף שריד לתפריטם של הרומאים שצרו על מצדה בזמנים קדומים יותר או אולי שגם מין זה של אייל חי פעם בארצנו ונכחד ממנה מסיבות אחרות.

13.10.5. עזנית נגב (והעזניה השחורה)
בעבר הניחו שהעזניה האפריקאית היא מין מונוטיפי (דהיינו, שאוכלוסיותיו דומות זו לזו). אולם, מחקרים מאוחרים יותר הראו על לא פחות מ3- תת-מינים נפרדים. בנוסף לתת המין הנגבי שלנו קיימים 2 תת מינים אחרים שתפוצתם מקוטעת באפריקה. לצפוני יותר מקור שחור ולדרומי יותר מקור צהוב. טענו שהעזניות בסעודיה הן תערובת של תת המין הנובי (T.t. nubicus H. Smith 1829), תת המין האפריקני (T.t. traceliotus  J.R.Foster 1791) ותת המין הנגבי שלנו, ומכאן שמעמדה הגנטי הגלובלי של עזנית הנגב שלנו חשוב שבעתיים. דמיון מה בין עזנית הנגב והעזניה השחורה, האיץ מחשבות על  היברידיזציה (הכלאות) שהתרחשה אי-שם בעבר בין שני המינים הללו, אך להשערה זו אין תמיכה מספקת. משערים שמפגש אפשרי של שלושת תת המינים היה בסודן.

קיימת גם השערה כי הכלאות בין תת המינים האפריקני והנגבי יצרו מאוחר יותר את תת המין הנובי בצפון-מזרח היבשת. כיום, מוסכם כי תת המין האפריקני חי מדרום-מערב מרוקו עד לדרום מאוריטניה, מזרחה עד לאתיופיה וקניה, ודרומה עד לדרום-אפריקה, בעוד שתת המין הנובי היה נפוץ במצרים ובצפון סודן, וחי אולי גם באתיופיה. תת המין הנגבי נחשב שנים רבות לאנדמי לשקע הסורי-אפריקני בערבה הישראלית ואולי הירדנית והגיע מערבה לנגב המערבי וצפונה עד למדבר הסורי.

הקשר שלי עם עזניות הנגב (Torgos trachliotus negevensis) החל אי-שם בשלהי שנות ה-60 ובתחילת שנות ה-70 בעת נסיעות אחדות על כביש הערבה בדרכי לאילת ולסיני. באותם ימים צפיתי לא פעם בעוף הענק דואה מעל הכביש בדרום-הערבה, ולאורכו. כמה שנים מאוחר יותר למדתי כי העזניות אולי חיפשו בעלי חיים דרוסים, כמנהגי שיחור המזון האופייניים של העופות הדורסים אוכלי השיירים. בשנות ה-70 אף שוטטתי לעתים בואדיות שבנגב ובסיני דוגמת ואדי נצ'ב בעת שירותי הצבאי, וגיליתי בעצמי אחדים מהקנים המסיביים שהיו נטועים כ"אבן שאין לה הופכין" בצמרות עצי השיטים בערבה בואכה עד יריחו, וכי בעבר אמדו את מספרם של הקנים ב-40. באביב 1981 נטלתי חלק לראשונה במחקר הפעיל של העזניות בדרום הערבה, כשנטלתי חלק במחקר שהתנהל אודותיהן בתחנות ההאכלה בנחל רחם-עתק, ובין השאר הצטרפתי פעם אחת לד"ר יוסי לשם ממרכז חקר הציפטורים בלטרון, ומרצה במחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל-אביב, למשך כמה ימים, שבמהלכם שהינו פעם אחת בתחנת ההאכלה שפעלה בדרום הערבה בנחל רחם-עתק.

לא הרחק ממנה ביקרנו מדי פעם את הזוג האחרון שעוד קינן באותם ימים ואף נטלנו ממנו את הביצה שהוטלה בו להגדלת גרעין הרבייה המתגבש של עזניות הנגב ב"מרכז הקנדי לזואולוגיה אקולוגית" (הגן הזואולוגי) של אוניברסיטת תל-אביב. העוף הנדיר נכחד בישראל כעוף מקנן בסוף שנות ה-80, ולימים ראיתיו כמה פעמים בין ערד לרמת הנגב בשנות ה-80 וראשית שנות ה-90 כאשר הגיעו אלינו כמה פרטים שמקננים באוכלוסייה השרידית של עשרות הפרטים שנותרו בסעודיה.


גם בירדן גילו קן על עץ שיטה אחד בקרבת נחל הערבה, ללמדנו כי אולי קיננו בירדן ולא רק בישראל וסעודיה. כתבנו על כך הרבה במאמר גדול שפורסם לימים ב-1994 בכתב העת "העזניה" שבו ניסינו לבחון במה שונה או דומה מעמדן הגלובלי של עזניות הנגב למעמדם הגלובלי ממתחדש לטובה של הקונדורים הקליפורניים בארה"ב, אך להפתעתי, וזו כבר תעלומה גדולה, מוזכרת עזניית הנגב בסיני רק כמזדמנת נדירה. בשנות ה-70 נצפו עד שלוש בבת-אחת לא פחות ולא יותר בצפון-מזרח סיני; כמו כן תוארה בסיני גם העזניה השחורה (Aegypius monachus), בעיקר כחולפת באביב ובסתיו, ללא אזכורים נוספים, אך לא מן הנמנע שכפי שהיא ידועה שנים רבות באזור נחל מיצר ברמת הגולן, וצולמה לא פעם אחת, ומקרוב בערבה הישראלית, כך יש להניח כי היא מגיעה לסיני יותר ממה שדווחו צפרים.

13.10.6. בזים קטנים ומדבריים
הבולט ביניהם הוא הבז השחור (Falco concolor) המקננים בצפון-מזרח סיני ובדרום מזרחה, וכן באי תירן. מין זה של בזים מדבריים קטנים מגיע בשלהי האביב, כמיני בזים אחרים אינו בונה קנו, אלא משתלט על קני דורסים אחרים שזה עתה מסיימים את עונת הקינון שלהם כבזי-צוקים ברמת הנגב, או מקנן בדרגש סלע או נקרה קטנה בהעדר צורך לבנות אתר קינון אמתי. זוגות אחדים של  בז שחור מקננים באי תירן ובחופי סיני מולו כמו גם בצפון-מזרח סיני. מין זה של בז, המאחר בנדידת האביב בדומה לבזי העצים באזורים ים-תיכוניים, מגדל את גוזליו על עופות וציפורים נודדות סתיו, דוגמת נחליאלים, שרקרקים, סנוניות ודומיהם. הם אף נצפו לצוד דגים בחופי תירן, וידועים בלכידת חרקים וזחלים.

13.10.7. דורסי-לילה
בסיני נחשב הכוס (Athene noctua) דורס-לילה נפוץ למדי, וכן נמצא קן של אוח  (Bubo bubo)באום-חשיבה, ואף התגלו בה גם ליליות מדבר (לילית בוטלר)  (Strix butleri) שהתפרסמו במדבר-יהודה, אך ידועות גם בואדי פירן.

ביטוח צלילה החל מ- 20 ש"ח
את הביטוח ניתן לרכוש און ליין
בסוף תהליך ההזמנה מקבלים תעודת ביטוח
כמה קל, כמה חסכוני


ביטוח נסיעות לחו"ל
חופשה במלדיבים
נופשון בטורקיה
או טרקים בנאפל
ביטוח נסיעות לחו"ל
רק 1.7 $ ליום
כיסוי של עד 1,000,000 $


המקום המועדף עליך בסיני
נואיבה
ראס אל סאטן
דהב
שארם אל שייך


בניית אתרים