logo


Rapid SSL SEAL

13.9. פירוט הקבוצות לפי מיון ותפוצה של חולייתנים מדבריים, ועל תופעות-טבע

13.9.1. מחלקת הדוחיים
סיני הוא אזור שחון, ולכן, המין היחיד שנפגוש בו מתוך כ-6 מינים בישראל, היא רק הקרפדה הירוקה (Bufo viridis), המסוגלת להתחפש בקרקע כהתאמה לתנאי יובש. התפתחות קצרה של ראשנים של מין זה המתרבה בחורף בניגוד לצפרדע הנחלים, ידועה כהסתגלות תנאים מדבריים. נוכל לפגוש בה בעיקר בחלקו הצפוני של חצי האי, אך בהחלט ייתכן כי במעיינות איתן כמו עין-אל-פורטגה בואדי ותיר או בעין-או-אל-אחמד, יוכלו להתקיים גם צפרדעים וגם אילניות.

13.9.2 מחלקת הזוחלים
נמנים עמה כמובן נחשים מדבריים וארסיים דוגמת האפעה המגוון, השפיפון, שני מיני העכן (ראה לעיל), נחש מטבעון המדבר, חרדון מצוי דרומי החי על גרניט ואבן-חול, זוטית שהיא קטנת השממיות בסיני שבאביב וקיץ נגלה אותה תחת סלעים ואבנים, ומיני לטאות אחרים כמו הנחושית העינונית ועוד. הבולט ומעניין מכולם הוא ללא ספק חרדון הצב ההדור (Uromastyx ornatus) המצטיין ביופיו וססגוניותו שצבעיו הבססייים ירקים-כחולים טורקיזיים, ועליו כתמי חוםו צהוב. חיים בנופים מצוקיים ובאפיקי נחים עם אבן חול נובית או בנופי גרניט. רבים מהם מצאו מפלט כלשהו באזור הנושק לשארם א-שייח', ובואדיות רחבים היורדים בדרום סיני. הם מתגוררים בגבעות קטנות במישורים או באפיקי ואדיות, נוזיונים מצומח מגוון. הגשמים הרבים שירדו בשלהי שנות ה-70 וראשית שנות ה-80 בסיני דחקו רבים מהם לעבר המצוקים כאילו הם "הלמינגים "המתאבדים" של דרום-סיני, ורבים מהם מצאו את עצמם לכודים בידי הפקח המקומי באותם ימים, אריה קלר, שאף הביא רבים מהם למחקר אצל פרופ' היינריך מנדלסון ז"ל שחקר אודותיהם עד שארית ימיו. ובעיקר, רבים מהם הצטרפו באותם ימים להשבה או החדרה בנופי הרי אילת, בעיקר בנחל שלמה (ראה שם).

13.9.3. מחלקת העופות
13.9.3.1. צופית: האבקה והרנוג השיטים, שירה ושפת הדיאלקטים
הצופית הארץ-ישראלית היא ציפור שיר קטנה ממשפחת הצופיתיים (Nectarinidae) שכונתה בעבר "יונק הדבש". עד היום מרבים להזכירה בשם מיושן זה בטעות. אורך גופה מגיע עד ל-12 סנטימטרים ומשקלה הצנום מגיע עד ל-8 גרמים. היא ניכרת במקורה הארוך והכפוף שאורכו מגיע עד ל-16 סנטימטרים. משפחת הצופיתיים נחשבת למשפחה של ציפורי שיר שמוצאה אתיופי, ולה מינים רבים באפריקה ובאסיה הטרופית. ישראל וסיני מהוות את גבול תפוצתה הצפוני, אף כי בסיני לא זכור לי אם ראינוה הרבה, אלא שקשר חשוב יש לה עם צמח הרנוג השיטים. היא נחשבת למין אנדמי לישראל ולסביבתה הקרובה – דרום סוריה, לבנון, ירדן, מערב-ע הצופית היא ציפור יציבה, שכיחה ונפוצה ברוב אזורי הארץ, והיא הנציגה היחידה של משפחתה המוכרת בישראל. להשוואה, אנו יכולים ללמוד על מוצא המשפחה הססגונית בגלל שפע המינים הצבעוניים הנכללים עמה בעולם (כ-120) ביבשת אפריקה לבדה (74), וברפרוף בספר אודות ציפורי קניה (שם חיים 34 מינים בשני סוגים) ובצפון טנזניה (26 מינים בשני סוגים) שבמזרח-אפריקה.
עובדה זו מלמדת כי מוצא המשפחה החביבה הוא אכן טרופי. בתחילת המאה ה-20 הייתה מצויה רק בנאות מדבר לחופי ים המלח ובדרום עמק הירדן. למן שנות ה-40 הרחיבה את תחומיה בארץ בעקבות התפשטות גינות הנוי בישראל. קיניה נמצאו בכרמל ובאזורים אחרים במישור החוף המרכזי. בשנות ה-50 נמצאו גם בירושלים ובעמק הירדן. בימות החורף שוטטה והגיעה לעמק יזרעאל. תפוצתה בישראל התרחבה בד בבד עם גידול צמחי תרבות המכילים צוף, לרבות עצי הדר, טקומית הכף, היביסקוס, מלוואביסקוס ועוד. היא ניזונה גם בצוף של פרחי-בר, ולכן, בערבית היא כונתה "שולטן א-זוהור" – מלך הפרחים. כן נמצא כי היא ניזונה בחרקים קטנים.
רב ותימן.
עד לשנות ה-50 של המאה ה-20 חשבנו כי הצופית קשורה קשר הדוק לעצי השיטים באזור השבר הסורי-אפריקני, ובעיקר להרנוג השיטים הפורח באדום במשך כל השנה. במחקרה של חווה גולדשטיין על הקשר האפשרי בין תפוצת ההרנוג בדרום הערבה, וכמובן כנראה גם בסיני, שנערכה בהדרכת פרופ' דיני איזיקוביץ ופרופ' יורם יום-טוב מהמחלקה לבוטניקה והמחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל-אביב, נמצא להפתעת החוקרים כי הצופית מאביקה את פרחי ההרנוג בעודם ירוקים. סביר לגלות את הצופית בנאות מדבר, בקרבת מים ובעיקר על הרנוג השיטים, כפי שאנו מכירים זאת היטב מדרום הערבה ואזור אילת.
(ראו קישור לבוטניקה, צמח הסנה וזיהויו עם הרנוג השיטים).
בשנים האחרונות נמצא כי הצופיות שנחקרו ברמת-אביב הירוקה אינן מונוגמיות כל-עיקר, ו-46% מהן מזדווגות עם "תושב אחר ברובע", ומכאן שיש לשנות לגביה ובציפורי-שיר אחרות את הגדרת המונוגמיה. מחקר זה התבצע על ידי ד"ר רונית זילברמן, שביצעה את מחקר הדוקטורט שלה על התנהגותן הטריטוריאלית. חוקר אחר, ד"ר נעם לידר, ביצע על אותה אוכלוסייה מחקר אודות שירת הצופיות, שהעלה, כי בשכונה שרות הצופיות בתדרים של 5 ו-7 קילוהרץ, והן אינן מסוגלות להכיר את הקצב והזמרה של מישהי המזמרת בתדר שונה, וכי רק מי ששר בתדר 5 קילוהרץ מוצא את בת זוגו המזהה את הרפרטואר הקולי הזה, אך אינה מסגלת להבין את המזמר בתדר 7 קילוהרץ. בהתאם, נראה כי זהו אחד המחקרים הראשונים בעולם בתחום הבנת "שפת הדיאלקטים" של בעלי-חיים.

ביטוח צלילה החל מ- 20 ש"ח
את הביטוח ניתן לרכוש און ליין
בסוף תהליך ההזמנה מקבלים תעודת ביטוח
כמה קל, כמה חסכוני


ביטוח נסיעות לחו"ל
חופשה במלדיבים
נופשון בטורקיה
או טרקים בנאפל
ביטוח נסיעות לחו"ל
רק 1.7 $ ליום
כיסוי של עד 1,000,000 $


המקום המועדף עליך בסיני
נואיבה
ראס אל סאטן
דהב
שארם אל שייך


בניית אתרים