logo


Rapid SSL SEAL

13.8. החי בסיני בהשוואה לנגב: מיון בעלי-חיים יבשתיים לפי בתי-גידול והתאמות

13.8.1. בע"ח בחולות בדגש חתול החולות, דוגמה להתאמה למדבר
אלמנטים סהריים מאוחרים משפיעים בהכרח על הרכב הפאונה הסינאית בין אזורי החולות במדבר הסהרה לבין אזורי החולות במרכז וממזרח סיני. בהתאם לכך ישנם מינים שטרם הצליחו לעבור ממדבר הסהרה לסיני, דרך מחסום רמת מדבר א-תיה. בסיני ידועים בעיקר חומט החולות, חתול החולות (Felis margarita) והגרביל הדרומי שחי בשקעים בין הדיונות לעומת גרביל החולות החי על דיונות חול נודדות.

לעומת זאת לא היה ברור לנו מהי תפוצת הפנק Fennecus zerda), אותו מעין שועל קטן המשמש בצפון-אפריקה לייצוא לדרום-אירופה כחיית-מחמד. (מאמר מפורט על מין מרתק זה עומד בפני סיום ויפורסם באחד המגזינים העוסקים בתיעוד החי באזורנו דוגמת "שביל הארץ" ואחרים).

בסיני, ידועה נוכחותו של שועל החולות (וראה לעיל) הכורה מחילותיו בתלוליות חול בכל רחבי סיני, ואף ניזון ממכרסמים הנלכדים במהירות, אך המידע עליו גם הוא עודו מועט וחסר.

יתרה מזאת, גם חתול החולות  (Felis margarita)נחשב כאחד ממיני הטורפים הקטנים והנדירים שהוא קורבן השלום שנחתם עם מצרים בשלהי שנות ה-70 ועם ירדן ב-1994, משום שעד אז נדמה כי איש לא התעניין כיאות בחתולים חשובים אלה למערך החי בחולות פנימיים בערבה הישראלית והירדנית מצד אחד ובחולות נידחים בסיני. למשל, לפני כ-10 שנים העבירה ישראל לירדן שטח חולות במסגרת הסכם השלום שהתגבש בין ישראל וירדן, ובו הייתה קרוב לודאי רוב אוכלוסיית חתול החולות בישראל, וכי ייתכן ומאז נעלם מין זה משטחנו, אך עודנו חי וקיים בסיני, אם כי אין מידע טוב.

חתול החולות הוא מין קטן של חתולי-בר מדבריים שאורכם כ-45 ס"מ, אורך זנבם כ-26 ס"מ, אפרכסות אוזניהם מגיעות ל-6 ס"מ, ואורך מדרך כף-רגלם ל-11 ס"מ, ומשקלם ל-2.3 ק"ג. אוזניו הרחבות והארוכות, הקבועות בצדי ראשו ובמקום נמוך יותר מאשר בחתול הבר, וראשו רחב, ומיקום אוזניו בצדדיו, מקנה לו את צללית הראש האופיינית לו. גם כפות רגליו רחבות ומכוסות שערות ארוכות, כ-20 ס"מ ויותר, הגדלות  בין אצבעותיו, ומסתירות לגמרי את הכריות של כף הרגל. אישון העין אנכי, וכל אלו התאמות מדבריות קלאסיות למדבר לוהט, שחתול החולות הוא דוגמה לבעלי-חיים אחרים בסיני. צבעו אפור צהוב בהיר ורק מעט פסי רוחב מאפיינים אותו. הוא נאסף בעבר במערב סיני ויש אחרים בדרום חצי האי, ומותאם היטב למקומות-חיותו (הסוואה, בצע בהיר, תנועה חרישית, בכפות רגליים רחבות, חי בחול במחילות, מיטיב לחפור שלא כמו חתולים אחרים, פעיל לילה, בסכנה נצמד לקרקע כאפרוחי עופות המקננים בחולות או בקרקע, ולא ניתן להחזיקו ביד מפאת תוקפנותו).


מעט ידוע על רבייתו או תוחלת חייו (כ-7 שנים בשביה בלונדון לפי פרט אחד). בקרה אחד זווג זכר של חתול חולות עם נקבת חתול-בית ומההזדווגות הזו נולדו גורים בני-כלאיים. לפי מידע רבייתי מ"המרכז הקנדי לזואולוגיה אקולוגית" (המקז"א) אירעו המלטות בין הסתיו לאביב, 2-5 גורים בשגר, וייתכן ובטבע שתי המלטות, אך אין מידע. משקל הגורים בהמלטה היה כמה עשרו גרמים, עיניהם נפקחו בגיל כשבועיים, ומגיל כ-3 שבועות יצאו מהמלילה לראשונה, ובגיל כ-5 שבועות החלו לאכול אוכל מוצק. בגיל כ-3-4 חודשים נעשיםפ עצמאיים והגעתם לבגרות מינית בגיל כשנה. (ראו בענייני השבה והחדרה, בהמשך פרק זה). בסיני גם לא חסרים נחשים שמותאמים לחול דק או גס גרגר כמו הנחשים הארסיים עכן גדול, עכן קטן ואחרים.

13.8.2. בע"ח במישורי הלס והחמדות, וביניהן הקטות
בע"ח בחמדות ולס בסיני אופייניים בעיקר בין ההר הגבוה לחופי מפרץ סואץ, שהם מבתי הגידול הקשים ביותר בסיני מאחר והצומח בהם דליל ביותר. מתגוררים בהם מריון המדבר (Meriones crassus) שמצטיין ביכולת נדידה מקומית, וחי בהצלחה אפילו במלחות בצפון-מערב סיני, וכן ירבוע מצוי  שמקפץ למרחקים של כשני מטרים. בין ציפורי ועופות המדבר האופייניים בולטת נוכחות רץ המדבר  (Cursorius cursor)והאלימון (Alaemon alaudipes) שנדירים גם במקומותינו, ועמם עפרוני המדבר, עפרוני נפוץ ביותר גם במקומותינו וכן סלעית המדבר. אחד המינים המעידים על דמיון-מה בין אופיו של סיני לבין אופיו של הר החרמון (ראו ב"בוטניקה"), הוא עפרוני החי במישורים ששמו צחיחנית המדבר  (Eremophila bilopha) שמקבילה החרמוני היא צחיחנית החרמון. באזור זה אופייניות גם הקטות (Pteroclididae), אותם עופות  מסדרת היונאים המצטיינות במעופן למרחק עשרות קילומטרים כדי לשתות מים ולהטביל את גחונם (הזכרים בלבד, מבנה מיוחד של הנוצות סופג את טיפות המים ומאחסן אותן למרחק עשרות ק"מ, האפרוחים יודעים גנטית לגשת לזכר).

הקטות אוכלות זרעי צמחים יובשניים דוגמת השמשון או האהל, וזקוקות למים כדי להיטיב עם אפרוחיהן. בעולם יש 14 מינים שונים, המאפיינים אזורים ים-תיכוניים, מדבריים למחצה ומדבריים עד צחיחים למדי. בישראל נערכו עליהן מחקרים רבים שהתמקדו בהתנהגות השתייה שלהן ואורח חייהן החברתי בקרבת מקורות מים מזדמנים ולא קבועים. יש בסיני רק מעט מידע היכן הקטות מתקבצות בדומה להתקבצותן בבריכות חמצון דוגמת אלו בנגב המערבי והר הנגב, וגם לא ידוע על לינות מקובצות שלהן בסיני (בניגוד למשתמע מהידוע בנדון באזור העיר העתיקה ניצנה). בין המינים הבולטים שניתן לראות בסיני נגלה את הקטה הסנגלית וקטת הכתר האופייניות למדבריות וקטה חדת-זנב האופיינית הן באזורים ים-תיכוניים ומדבריים למחצה והן באזורים מדבריים.

יתרה מזאת, בין 14 המינים המעופפים ביום למרחק עשרות ק"מ כדי לשתות (ולעתים פעמיים בימים חמים במיוחד), יש גם 4 מינים שעפים רק בלילות או לעת ערב. אחד מהם היא הקטה ההודית הידועה מהרי אילת (ברז המים המטפטף בקרבת מגרש הכדורגל) והיא ידועה לדברי צפרים גם בסיני. מיני הקטות מתקבצים לתמילות, בורות מים כמו בעין המערה בהר חריף שבהר הנגב, ובמעיינות. הן מגיעות לשם בקביעות באותן השעות מדי יום אחר יום ולעתים מנים עמן מאות פרטים המגיעים לאותו מקור מים לצורכי שתייה. אחת השאלות המעניינות שטרם נחקרה כיאות היא מדוע רוב הפרטים המגיעים למקור המים אינם שותים, ובהתאם לכך משערים כי מטרת ההתקבצות היא החלפת מידע על מקורות מזון והתקבצות למטרות חברתיות.

בין היונקים בולטת נוכחותם של עדרים קטנים של צבאי המדבר (Gazella dorcas), שנצפו לא פעם בקרבת ראס נצרני ושארם-א-שייך, וייתכן שאלמלא לחצי הציד שניצבו בפניהם היינו יכולים לדווח על ברדלסים שהצבאים והארנבות הם טרפם המועדף לרבות דורבנים (ראו לעיל).

בין הזוחלים אציין בעיקר את חרדוני הצב המצויים (Uromastyx aegyptius) שאורכם מגיע ל-70 ס"מ, לטאה מסורבלת ושטוחה שזנבה דורי קשקשים קוצניים. הם מאפיינים אותם בתי גידול של לס וחמדות גם בישראל, למשל בערבה, ואף מדגיעים לקרבת מדרשת שדה-בוקר, ככל הנראה בעין-שרב או סמוך לה, כפי שעולה משיירי מזון וצנפות שזוהו בקני רחמים במצוק הצינים ורכס חתירה ברמת הנגב. בעיות שמירת טבע קשות שנגרמו בגלל שיטפונות גדולים באזור שארם-א-שייך, ממש לפני חתית הסכם השלום הובילו למותם של אינספור חרדוני צב הדור  (U.ornatus).

רשות שמורות הטבע באותם ימים, ובראשם הפקח אריה קלר, לכדו רבים מהם, והביאום לאזור הרי אילת, ומאז ניתן לראותם מתאקלמים יפה באזור נחל שלמה. למרות זאת, נחשב חרדון הצב ההדור למין נדיר יותר מחברו האחר ותפוצתו מוגבלת לחופי ים-סוף, סיני והספר הדרומי ל ישראל. יש אומרים כי בדרום סיני, הפרטים אף גדולים יותר ואדמדמים יותר (כ-38.5 ס"מ אורכם), וה. מנדלסון (ז"ל) התחקה אחריהם  מאז שנים רבות בשביה, וראה בהם מין חשוב ביותר למחקר בגלל שכה מעט היה ידוע עליו.

13.8.3. בע"ח בואדיות ואזורי-מעבר: ממישורים לחולות
המאפיינים הבולטים כאן הם הפסמון, הוא המכרסם היומי היחיד במקומותינו, שהסתגל למלחות בסיני משום שכלייתו מסוגלת לרכז מלחים בשתן פי 10 מיכולתה של כליה אנושית, ומכאן שהוא יכול להסתגל לחיות על שיחי-אוכם ולא רק על המלוח הקיפח. נבחין במקומות אלו במיני גרבילים ולטאות קטנות, וכן את שועל החולות, הנחשב מוגבל בתפוצתו לחולות, אך ידוע בואדיות רחבים בסיני ובדרום הערבה (וראה בנוגע למחקרים חדשניים יותר אודותיו וכיצד מושפע לרעה מהגדלת תפוצתו של השועל המצוי הסתגלן יותר, אולי גם בסיני ולא רק בערבה הדרומית. בסיי מדובר בואדיות בולטים, כגון ואדי אל-עריש, ואדי ותיר ואזורים מישוריים העושים מעבר כלשהו לשטחי חולות. בצפון יני נגלה מריון מדבר ובאדיות חצציים יותר ואת גרביל החולות הדרומי בואדיות חוליים יותר. (ראה שם).

13.8.4. השפעת גובה על תפוצה
אחד המחקרים החביבים עלי ועל זואולוגים אחרים הוא מחקרו החלוצי של הפיזיולוג עמירם שקולניק על דחיקתו התחרותית של הקוצן הזהוב מפני הקוצן המצוי לפעילות יום בעוד שחברו המצוי השתלט על הלילה. רואים זאת יפה בחיגור גובה של פעילות מכרסמים: בעוד הקוצן הזהוב פעיל ביום הוקצן המצוי בלילה. הקוצר המצוי דומיננטי על חברו גרביל הסלעים בגלל גודלו ומשקלו, אך ברום ההרים הוא נעדר לחלוטין, שאז מתגלה פעילותו היומית והלילית כאחד של הקצן הזהוב.

יתרה מזאת,  חקר הקוצן הזהוב במרומי ג'בל קתרינה העלתה כי צפיפותו שם גבוהה למדי, עדות אפשרית לפסולת שהותירו אחריהם מטיילים בתור הזהב של  טיולי הישראליים באזור שהיום נאסר לנוע בו. מחקרים מאוחרים יותר על הסימפטריות והויקריות המוזרה בין הקוצן המצוי והקוצן הזהוב נלמדה בסדרת מחקרים משווים בעין-גדי ובשביה שביצעו ד"ר נוגה קרונפלד מהמחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל-אביב בעבודת הדוקטורט שלה בהדרכת האקו-זואולוגית פרופ' תמר דיין, ושביצעו בעקבותיה ובמקביל לה כמה עמיתים אחרים. הם התחקו אחרי גורמים אקו-פיזיולוגיים שהובילו ליחסי התחרות שדחקו את הקוצן הזהוב לפעילות יום, ואישרו למיטב ידיעתי הלכה למעשה את ממצאיו הקודמים של שקולניק ואך הרחיבו על מחקרו החלוצי תוך שימוש בקוצן להבהרת היבטים שונים באקולוגיה המודרנית.

בין שוכני הסלעים הנפוצים ביותר, בולטת נוכחותו של יפה-הזנב, הפעיל בכל קווי הגובה עד רום של כ-1700 מטרים,  ביחד ובמקביל למין הסימפטרי לו הקוצן המצוי, המעדיף נופים פחות יובשניים מחברו יפה הזנב שבאזורים יובשניים יותר מסוגל להשתלט על מקומות-חיות עד רום כ-1,800 מטרים.  נמצא כי הקוצן הזהוב אף פעיל על שלג במרומי סיני כפי שנמצא בעבודת הדוקטורט של ד"ר אברהמל'ה חיים.

13.8.5. בע"ח בנופים סלעיים
שפע של מידע התגלה על בעלי-חיים שוכני-סלעים בסיני בגלל שפע בתי הגידול המצויים בו, וביניהם אופייניים בעיקר יעלים, מכרסמים נדירים כמו נמנמן הסלעים (Eliomys melanurus) שחלזונות הם חלק ניכר מתפריטו, ולעתים נגלה אותו אף באזורים שבהם בולטים פיקוסי בת-שקמה (Ficus psudosycamorus)) שנוכחותם מעידה אף היא על תקופות אקלימיות נוחות יותר בעבר הרחוק בסיני ובמרומי ההר הגבוה. (ראו קישור ל"טיולים, מסעות ואתרים).


וראה בנפרד, שפני-סלע, נמרים, יעלים, דורסים ודורסי-לילה, וכן ידועות באזורים הסלעיים גם ציפורים אופייניות לחגווי הסלע הללו דוגמת ורדית סיני, טריסטרמית, וכמובן שחור הזנב והסלעיות למיניהן, ובעיקר הסלעית שחורת הבטן, אותו "מתקן-חי" לאזעקת הבדואים בכפרים, כגון, אל-מלגה, כנגד נוכחות נחשים, שעל-כן חשובות הן עד קדושות בעיניהם. כן ידועות באזור לטאות שונות דוגמת מניפניות ואחרות. (ראו קישור "בדואים).

ביטוח צלילה החל מ- 20 ש"ח
את הביטוח ניתן לרכוש און ליין
בסוף תהליך ההזמנה מקבלים תעודת ביטוח
כמה קל, כמה חסכוני


ביטוח נסיעות לחו"ל
חופשה במלדיבים
נופשון בטורקיה
או טרקים בנאפל
ביטוח נסיעות לחו"ל
רק 1.7 $ ליום
כיסוי של עד 1,000,000 $


המקום המועדף עליך בסיני
נואיבה
ראס אל סאטן
דהב
שארם אל שייך


בניית אתרים