logo


Rapid SSL SEAL

11.6. פתילת המדבר, רעלים, סדום ועמורה

"תפוחי סדום" עסיסיים, הפכו לפי המסופר במקורות, לרעילים, רק לאחר שנפלה עליהם קללת אלוהים. האגדה מספרת כיצד נוצר השם "תפוח-סדום": לפי האגדה, כאשר הפך אלוהים את סדום ועמורה הוא הפך גם את עצי הפרי להיות עצי סרק. כך היה גם עם עץ התפוח הצומח בסדום שנהפך לעץ שפריו אומנם נאה, אך רע בטעמו. ואמנם, הפרי גדול ומושך אליו את העין, אך מי שמתפתה לאוכלו ימצא אותו חלול ורק מעט אניצי שיער משי בו שנועדו להפיץ את הזרעים שבו שהם קשים וקטנטנים. השם פתילת המדבר מוזכר גם במשנה ובתלמוד הבבלי בקשר להכנת פתילות שהוכנו משערות הזרעים. פירושו של השם "קלוס" הוא יפה ו-"טרופיס" היא קרקעית ספינה. השם מרמז אפוא על צבעו היפה של זוויות העטרה בצמח.

כיום משמש תפוח-סדום כעץ נוי בבתי מלון ובגנים ציבוריים בבקעת ים המלח ובערבה ואפילו בקיסריה, אך גם בצימרים ובמלונות במזרח-אפריקה. ניתן לראות את הצמח גם בטיולים באזורים הנמוכים באסיה כמו בנפאל והודו, ללמדנו על אישוש התיאוריה בדבר נדידת היבשות. (ראו קישור לגיאולוגיה, נדידת היבשות וגיאומורפולוגיה).

שימושים רבים ומשונים נודעו לצמח למרות רעילותו: הבדואים משתמשים בענפי הצמח להכנת מצופים לרשתות דייגים. הם נוהגים לנצל את שערותיו הארוכות של הפרי להכנת כובע קטן ולבן הדומה לכיפה ושמו טגיה. ביהדות משתמשים בקליפות העץ כפתילים, אך הואיל ואינם דולקים זמן רב נאסר להשתמש בהם לנרות השבת. השימוש העממי: השרף מכיל גליקוזיד ששמו קלוטרופין (שם הסוג) ואנזימים כמוסקרין וטריפטין. באפריקה שימש מין זה להרעלת בארות וכרעל לראשי חצים. משתמשים בו גפ כשהוא מהול במים וכתרופה למחלות שונות, ובין השאר גם כנגד עקרות, אך אין לי על כך מידע מדויק. שימוש במיץ השרף עלול לגרום לעיוורון. לפחות זמני. (ראו קישור ל"בוטניקה").

ביטוח צלילה החל מ- 20 ש"ח
את הביטוח ניתן לרכוש און ליין
בסוף תהליך ההזמנה מקבלים תעודת ביטוח
כמה קל, כמה חסכוני


ביטוח נסיעות לחו"ל
חופשה במלדיבים
נופשון בטורקיה
או טרקים בנאפל
ביטוח נסיעות לחו"ל
רק 1.7 $ ליום
כיסוי של עד 1,000,000 $


המקום המועדף עליך בסיני
נואיבה
ראס אל סאטן
דהב
שארם אל שייך


בניית אתרים