logo


Rapid SSL SEAL

11.3. רפואה בדואית

11.3.1. פתיחה
מרבית האנתרופולוגים והאתנו-בוטנאים התפעלו תמיד מיכולתם של הבדואים לרפא את עצמם ממחלות שונות ומשונות בעזרת אמונה, פולחן, וכדומה, אך בעיקר בעזרת ידע רפואי שהצליחו לממש במשך מאות שנים שבהם פעלו כחברה מבודדת באזור מדברי וצחיח ברובו, שתנאי העבירות והתקשורת בו לקויים ביותר.
בעבר ארגנה ישראל פעילות מרפאות עבורם, ואף הסתייעו בטיפולים גם במסוקים, אך הבדואים התרגלו גם לרפואה מסורתית ואת רוב רובם של טיפוליהם הרפואיים הם מקיימים בביתם. רק במקרים חמורים נהגו לפנות ל"רופא מומחה", בקרב קרוביהם ובני משפחותיהם, והיו ביניהם שגם למדו את הידע הרפואי בעלעול וקריאת ספרים, אם כי שטחיים. לעתים יש ביניהם המסוגלים לשלוט בכוחות מאגיים ויכולותיהם מזכירות רופאי-אליל בקרב בני-אנוש באפריקה. יש ביניהם המוחזקים כבעלי כישורים על-טבעיים, והם מסוגלים לרפא מ"עין הרע", להתמודד כנגד "פחדים פתולוגיים" ועוד. שבתאי לוי פרסם מונוגרפיה מרשימה על התרופות המשמשות את הבדואים, המבוססות על הפרשות וחלקי יונקים שונים כמו כלב, זאב, שועל, שפן ועז בין היונקים, על נחשים, צבים ולטאות, בין הזוחלים, ועל פרוקי-רגליים למיניהם וסדרותיהם, כגון, סרטן, עקרב, נמלה וצרעה. הבנת הסגולות הרפואיות באה לידי ביטוי בקברי קדושים (ראו קישורים ל"בדואים, ול"מסעות, אתרים וטיולים").

11.3.2. כריתת הענבל (Ovulectomy) ותחושת הצימאון
טיפול מוזר של כרית הענבל, שהוא החלק התלוי של החך הרך בין חלל הפה והלוע, אופייני אף הוא בסיני, ומקורו ככל הנראה כמנהג פולחני במזרח אפריקה. תפקידו לטפל בילדים וילדות בגיל חצי שנה עד שנה (גם ילדי הבדואים) ו"המנתח" יכול להיות מוהל מומחה, עוקר שיניים, מנקז מורסות ומקיז דם, מעין "חאוי".
הניתוח מתבצע לרוב ללא חומרי חיטוי או אמצעי הרדמה. כלי הניתוח היא מרית (Spatula), מעין כף שטוחה המוכנסת לתוך הגרון, אזמל (סכין), שלפעמים עשוי חוט ברזל מכופף ומושחז, ולפעמים מגב מכונית ישן יספיק. לעתים מורידים את כל הענבל, לעתים את חלקו, ותמיד עליהם להתחשב במצב רוחו של הפעוט ויכולתו לעבור ניתוח כזה מלבי לעורר בו את רפלקס ההקאה. לדעת חלק מהחוקרים הגיע המנהג לסיני ממזרח-אפריקה (אתיופיה, קניה וטנזניה) והוא שכיח גם בסעודיה (ראו תיאוריות על הגעת הבדואים לסיני, פרק 8).
כריתת הענבל נעשתה תמיד כדרך טיפול למחלות מסוימות, אך תועלתה איננה ברורה ומקור המנהג לא ידוע. ייתכן, קבעו חוקרים, כי המנהג הפולחני שאומץ בסיני נועד להקנות לילדי הבדואים את היכולת לשאת בקלות-יתר את תחושת הצימאון השכיחה במדבר. אחרים סבורים כי הניתוח נועד לחסן ילדים מפני מחלות דרכי הנשימה (אבק-יתר וכו'). בני המזינה אף נוהגים לבצע כוויה במרכז הקדקוד כדי למנוע התפתחות משנית של הענבל. חסר מידע מדעי אודות כריתת הענבל ותחושת  הצימאון והתועלת הגלומה בטיפולים רפואיים או מסורתיים אלה. נראה שלטווח ארוך הניתוח אינו משפיעה לרעה על הבליעה או הדיבור, אלא במקרים נדירים של טיפול לקוי או כריתת-יתר.

11.3.3. טיפול ע"י כוויות
כוויות, שריטות, דקירות על העור וחבלות אחרות המצריכות טיפול מיידי שכיחות בכל העולם, ולא רק אצל הבדואים בסיני. מדובר בשימוש בכלי-אבן וכלי-עצם מחודדים לנעיצה בתוך העור, שיטות מתוחכמות יותר של אקופונקטורה והמוקסיבסטיה (Moxa- לענה סינית משפחת המורכבים, combustion- שריפה, התלקחות),
קשורים להתפתחות  נתיבי מסחר והגעת מרכיבי רפואה אוריינטלית מסורתית מסין, אירן ואזור הים הכספי לאסיה הקטנה, לצפון אפריקה והתפתח כ-1,00 שנים בטרם הופיע הנצרות, אי-שם במצרים, וחדרה ממנה לארצות הים התיכון ולסיני.
כך לפי המשוער התפתחה גם אצל הבדואים תרבות הטיפול בכוויות (Cauterization). לשם כך משתמשים הבדואים במסמר ארוך, פיח מורטב, נעיצת המסמר בקופסת גפרורים, ואת ראש המסמר במדורת גחלים לוהטות ושילבן עם גללי גמלים לצריבה בעור. יש מומחים לכוויות ויש משפחות המתמודדות בנושא לבדן. זוהי לרוב טכניקה פשוטה לטיפול רפואי, ואולי כ"חלק מצילוק יופי" שהבדואים אינם רואים כפגם אסטתי, להיפך, וראו "טקסים ופולחנים באפריקה", לפי Beckwith & Fisher 1999 (ראו קישור ל"תרבויות"). שיטת "הנור" כסיך לכוויות, של הבדואים מסתייעת בענפי אלה פרסית ,או כפי שמספר שבתאי לוי: "אוספים מוך מגבעולי צמרנית הסלעים (Phagnalon rupestre) או מעפצי לענת המדבר (Artemisia herba alba), גוללים לכדור קטן, מורחים מי-זכר סמיכים על המקום של הכוויה, לרוב במותניים, מצמידים את כדור המוך ומדליקים. המוך יוצר חום רב, מדליק את הסוכר על העור וכבה. (ראו קישור ל"בוטניקה").
אלו שיטות הטיפול העיקריות ברפואה הבדואית כנגד כוויות באמצעות מחטים, באש ובצמחים, ועד היום נוהגים להשתמש ברפואה המודרנית במשחות לצמצום נגעי ההתחממות של אזורים מסוימים בגוף, ומצטיידים לשם כך במגבות חמות, בקבוקים חמים, חרדל, הקרנת גלים קצרים החודרים מבעד לעור, גלי אינפרא-אדום, הקרנת גלים ארוכים, וכן הלאה, שכולם מזכירים את פעולתה של האקופוקנטורה הסינית העתיקה שאולי הקדימה בזמנה את שאר השיטות שהגיעו אחריה. השיטות לטיפול בכוויות אצל הבדואים החלו אי-שם בפריהיסטוריה בתקופה הניאוליתית (תקופת האבן החדשה) בצורת חודי-אבן (Stone-Points) (ראו קישור ל"פרג, אתנובטניקה, חקלאות ודיג ורפואה בדואית").

11.3.4. התפתחות דמותו של "החאוי"
אחד האלמנטים הכושלים ברפואה בדואית היא דמותו השנויה במחלוקת של "החאוי" – מעין מטפל רפואי באמצעים מסורתיים מבין הבדואים עצמם. מדובר במקרים של כשלים חמורים, שבהם תלויים חייו של חולה בעצות או בטיפול הניתן לו – נגד עקיצות עקרבים, אלרגיות חריפות, הכשת נחשים, טיפול לאחר נשיכות כרישים (וראו לעיל) ועוד,בעיקר אם בתי החולים המסוגלים לטפל במקרים קשים נמצאים במרחק רב מדי, ובעבר אף תיארו את קרבתו של בית-חולים סביר כזה בעיר סואץ, מהלך 10 ימי רכיבה על גמלים. זהו אחד המבחנים בהם הייתה צריכה הרפואה הבדאית המסורתית להתמודד עם סיכויי הרפואה המודרנית לפתור בעיות בקרב חולים או נפגעים החייבים בטיפול מזורז לקראת החלמה. בעלי-חיים, כגון הגמל (ראו קישור לזואולוגיה).
חקר הנושא בגיל 20-40 יום היה נלקח תינוק/פעוט בדואי אל מי שידוע בהיותו חאוי, ואם אבא רוצה כי בנו ילמד להיות חאוי בעצמו, עליו לשלם כסף רב לחאוי בתמורה לידע. נתן, הרשקוביץ, פרופ' ברוך ארנסבורג וחבריהם (ראו פרק 16), ערכו סקר מקיף על שטות הטיפול של חאוי, וגילו שלוש שיטות מובילות לטיפול: האחת, החאוי יורק על מקום העקיצה או ההכשה ומכה עליהם בידיו "כדי שהרוק ייספג בתוך הגוף". השניה, מוצץ את הדם הנגוע ויורקו החוצה, והשלישית, החאוי פוקד על הנפגע למצוץ את מי השתן שלו. לכל חאוי בסיני יש את הדרך שלו, לעתים תוך שילובים בשלושת השיטות, אך נגד הכשת נחשים "אין חיסון (מסורתי) ידוע". טיפולים שגויים כמו חסימות עורקים והבאת מקום פגוע מהכשת נחש ארסי עד כדי נמק ובלבד שלא יתפשט הארס בגוף, הם כנראה נחלת העבר, והבדואים מעדיפים להגיע לבתי חולים מודרניים.

ביטוח צלילה החל מ- 20 ש"ח
את הביטוח ניתן לרכוש און ליין
בסוף תהליך ההזמנה מקבלים תעודת ביטוח
כמה קל, כמה חסכוני


ביטוח נסיעות לחו"ל
חופשה במלדיבים
נופשון בטורקיה
או טרקים בנאפל
ביטוח נסיעות לחו"ל
רק 1.7 $ ליום
כיסוי של עד 1,000,000 $


המקום המועדף עליך בסיני
נואיבה
ראס אל סאטן
דהב
שארם אל שייך


בניית אתרים