logo


Rapid SSL SEAL

12.5. צומח וצמחייה בסיני

12.5.1. מנגרובים
חגורת עצי המנגרובים אופיינית בעולם בין קווי הרוחב 23 מעלות צפון ו23- מעלות דרום, ומכאן שהם ידועים גם בחופי אמריקה, דרום מזרח אסיה, אוסטרליה ומזרח-אפריקה ומגיעים עד לדרום-מזרח-סיני ואפילו לאילת (אליה הועבר בעבר שתיל אחד שחי כמה שנים במוזיאון התת-ימי). זוהי תצורת עצים ושיחים המאכלסים את חופי האוקיינוסים והימים הטרופיים והיא נחשבת לצורת הצמחים היחידה בעולם המסוגלת לחיות בתנאי מים מלוחים.

המנגרובים אינם כינוי לכל עץ ומין בפני עצמו. יש מינים שונים  בני סוגים שונים המוגבלים לאזורי הגיאות והשפל. המנגרובים מופיעים בחופים רדודים, דלתות נהרות ולגונות, בעיקר במפרצים ובנקיקים (Creeks) אופייניים שנוצרו בשוניות אלמוגים עתיקות שנחרצו עם הזמן על-ידי האוקיינוס, כמו למשל, באזור מומבסה בקניה (שבה כ-4-5 מינים) או מראס-מוחמד בדרום סיני ועד לנבק ושורת אל-מנקטא בדרום מזרח סיני.

צמחי המנגרובים מתמחים בקיום בתנאים קיצוניים ותמיד מופיעים בהרבצה רבה של טיט וטין בדפנות חופים, ולכן מקום החיות נחשב לבית גידול קשה. הם אינם מותאמים למים מתוקים בשל התאמתם הספציפית למים מלוחים. המנגרובים בחופי ים-סוף (למשל, נבק, ראס מוחמד וכו') מצויים אף הם מחוץ לאזורים הטרופיים, אך הסיבה העיקרית לכך היא טמפרטורת המים הגבוהה יחסית של הים הסגור הזה, ולכן ים-סוף הוא אחד מתחומי התפוצה הצפוניים של המנגרובים בעולם. כך נוכל למצוא בקרבתנו רק את המין אביצניה (אביסניה) רפואית, האופיינית למי לגונות ימיות רדודות, אך לא נפגוש בסיני במינים אחרים המופיעים בכמויות גדולות באוקיינוס ההודי של קניה וטנזניה, וזו רק דוגמה מוכרת. לאחר הצונאמי בדרום-אסיה, אף התגלה כי רק העדר כריתה של מנגרובי םבאזורים מסויימים מנעה את הנחשול להציף מלון שנבנה בצל חגורול המנגרובים שם, והאישים ששהו בו ניצלו.

המנגרובים היא דוגמה למיני צומח שעמדו בפני מבוי סתום באבולוציה, אך למרות זאת, המשיכו להתקיים תנאי האקלים ההכרחיים עבור המנגרובים, שהם טמפרטורה ממוצעת שמעל 16 או 19 מעלות צלזיוס, תנודות עונתיות בטמפרטורת המים שאינה עולה מעבר ל-10 מעלות צלזיוס. הפרשי טמפרטורה מזעריים בין יום ולילה שאינם עולים על 10 מעלות צלזיוס, ולכן אין תצורת צומח זו נפוצה במיוחד על-פני כדור הארץ. תשתית הקרקע הרצויה היא טין עשיר מזון, דל בחמצן ועשיר מלחים. המצע יכול להיות בלתי יציב וכך פיתחו המנגרובים מנגנוני הפצה מיוחדים במינם באמצעות שורשי הטמנה (למשל, אביסניה ימית, ריזופורה, סונרטיה).

עודפי מלח מופרשים בעלים ושורשי האוויר קולטים חמצן בדיפוזיה. באופן זה מתקבלת כאן אולטראטרנספירציה; כלומר, אידוי מוגבר על-ידי שורשי האוויר ודרכם גם נקלטים המים ללא מלחים בהשקעת אנרגיה. בתוך שורשי האוויר נוצר תת-לחץ בשל אידוי מוגבר וכניסת מים נקיים לתוך הצמח, ומכאן ניתן לקבל השקעת אנרגיה כנגד מפל הריכוזים. כדי להיפטר מעודפי המלחים מפרישים אותם מן הפיוניות, ומשום כך הן על צידו העליון של העלה (בניגוד למקובל). במנגרובים מי הים המלוחים נשאבים בתת-לחץ כתוצאה מהטרנספירציה. בשל אולטראפילטרציה נותר המלח בחוץ. למנגרובים עלים נגדיים מאורכים. העלים מבריקים בחלקם העליון ולבנבנים בחלקם התחתון. הפרחים כתומים. נביטת הזרעים נעשית על העץ.

חיגור 4-5 מיני צמחי המנגרובים ,בקניה וטנזניה, למשל, מושתת על פי דרגת העמידות לחוסר החמצן והמליחות: חגורה נוספת של צמחי מלחה נמצאת בעורף חגורות המנגרובים כשצמחי האביסניה במזרח-אפריקה משמשים כ"חברת החלוץ", אך כאמור לעיל, בסיני יש רק צמח אחד, האביסניה הרפואית. בקרקע עם תשתית חולית, לאחר האטת הזרימה בעת הגיאות והשפל מופיע במזרח-אפריקה מין אחר בעיקר בשקיעת החרסית (שלעיתים יכולה להיות אף כבול!) ששמו ברוגווירה ששורשי האוויר שלהם נמצאים מתחת לפני המים. השלישי, לומניציה, הינו בעל עמידות נמוכה ביותר כנגד הצפה, ולכן, הוא מעדיף חול  יותר מאוורר.

האביסניה אופיינית לחגורה החיצונית של המנגרובים. לאביסניה יש שורשי אויר מרובים שהם שורשי תמיכה במצע בלתי יציב. הם בעלי רקמות איוורור מפותחות בעיקר לשעת הגיאות. יש אז תת-לחץ בשורשים ובעת השפל יש שאיבת אוויר אטמוספרי, הפרי בגודל זית ובתוכו נבט שפסיגיו ירוקים. הפרי צף על פני המים. יומיים או שלושה ימי שפל ניכר מאפשרים לו להיאחז בקרקע, ולכן האביסניה מותאמת למים רדודים. אצל האביסניה מופרשים עודפי מלח דרך בלוטות מלח שעל פני העלים. באפריקה,

המין הרביעי, ריזופורה (Rizophora) , מצוי יותר בעומק וצורת שורשי האוויר שלה כצורת קשת, ומכאן ששורשי האוויר שלה הנם מהמפותחים ביותר. בעת השפל נחשפים השורשים ואז נקלט חמצן אטמוספרי. לריזופורה מנגנון רביה שונה והיא מתאפיינת בתופעת הריבוי באמצעות ויויפריה. דהיינו, הזרע שאורכו עשוי להגיע לכ60- סנטימטרים, הנוצר על פני השיח, נושר ממנו וננעץ בקרקע . בתוך שעתיים או שלוש שעות בהתאם לגיאות והשפל המקומיים, הוא מתבסס לאחר שעל פי רוב הוא ננעץ בעת השפל.


המין החמישי, סונרטיה (Soneratia alba) המצויה במים עמוקים מתאפיינת בשורשי אויר אופקיים ואנכיים כאחד, ובעלים גדולים ומעוגלים. פרחי הסונרטיה גדולים ומרובי אבקנים. ההאבקה נעשית על-ידי עטלפים. גם הסונרטיה מתרבה על-ידי נעיצת פירות שיפודיים שאורכם המרבי עשוי להגיע לאורך כ-30 סנטימטרים. גם הם נתקעים בטין ונובטים במים עמוקים יותר. בקניה ובטנזניה אנו מוצאים חיגור של המינים בשפכי נהרות או ערוצים וחיגור צמחים שונים בהתאם לעומק שורשי ההטמנה וקליטתם.  אך כאמור לעיל, בסיני המצב שונה, אולי בגלל אקלימו המדברי.


כל אחד מהמינים מציין הסתגלות שונה בהתאם לנביטה ולתנאי המליחות. בהימצא מצע קרקע לקוי שאינו יציב פותרים המנגרובים את הבעיה על-ידי שורשים תומכים.

12.5.2. צומח במרומי ההר הגבוה
במרומי פסגות סיני מתגלה לנו להפתעתנו הקשר הבלתי-אמצעי התואם את רעיונות התפוצה המופסקת (המקוטעת) שלמדנו עליה בעיקר בשיעורי בוטניקה, פיתוגיאוגרפייה, זואולוגיה וזואוגיאוגרפיה. מגלים אנו צמחים שמופיעים בהרים גבוהים, אך נותרו בהם ככיסים אקולוגיים, דוגמת לענת המדבר, נואית קוצנית ומלחית אשונה שמוצאם בצדבר סוריה, עיראק ואיראן (מוצא אירנוטורני, ערבתי) אך מתגלים לרוב גם במרומי סיני. כך הדבר גם עם הקדד הקיפודי המוכר לנו כצמח כרקוצי בהר החרמון, אך הרשים אותי ביותר בסיור בג'בל סירבל שבו התגלה כעץ ננסי בזעיר אנפין, בדומה לבונסאי היפאני. ניתן להפיק מהקליפות היבשות הרבות של קדד זה דבק, ולהדביק עמו אפילו שיניים תותבות. (ראו קישור ל"מסעות, אתרים וטיולים").

יש לזכור כי אנו משוטטים באזור מדברי למהדרין, ולכן, לאור שפעת המים בהרי ההר הגבוה סיני, אולי אין זה מפתיע לגלות צמחיה ששורשיה ים-תיכוניים, ערבתיים, מדבריים וצמחים שמוצאם באזורים קיצוניים דוגמת החגורה הכרקוצית (טרגקטית) בטורקיה ואפילו בהרי ההימאליה והחרמון, ובולט בהתאם לכך הוא הצמח הנדיר בכור-אביב סינאי שמוצאו בכלל אפרו-אלפיני.

בלב מרומי סיני מתגלים יותר צמחים ממוצא ערבתי מאשר ממוצא מדברי, ושניהם כאחד מותאמים ליובש ניכר וחם עונתי מוגבר, אך הערבתיים זקוקים ליותר מים מצמחים המדבריים. ככל שעולים בגובה, מדי כ-100 מטרים יורדת הטמפרטורה ב-0.65 מעלות צלזיוס ועמם משתנים נופי הצומח והצמחייה האופייניים. כך נגלה בוצין סיני החל מצעידה בואדי ג'יבל בדרכנו לג'בל באב, שהוא רק אחד מ-14 מינים, הקיימים במזרח אפריקה ובישראל, כמו גם תצפיות באכיליאה ריחנית, ולעתים נבחין בהם עד רום של כ-2,000 מטרים מעל פני הים.

קל לזהות בן-חרצית גזור, קדד קיפודי, גפןף קוצני ושלהבית זהובה המותאמים לקור ולשלג, כבני-שיח, הידועים לנו ומתגלים תדיר הן בחרמון והן במרומי סיני, וכך הדבר עם עוזרר קוצני (שמקביל לו בחרמון עוזרר חד-גרעיני), חבושית סיני (שמקבילה והתמיינה לה בחרמון החבושית השעירה), אגס שתווי (שמקביל לו בחרמון אגס סורי), אלה פרסית (אלת חינג'וק), ועוד רבים אחרים. נוכחות צמחים ים-תיכוניים, מדבריים, אירנוטורניים ואלפיניים הם עדות לצומח רציף שהיה בתקופות אקלימיות קודמות, ונוכל לצרף אליהם ורד ערבי, כתלה הררית,  ועשרות מינים שרבים מהם אנדמיים להר הגבוה בסיני (ולעתים גם לחרמון), ומכאן שהם מוגבלים בתפוצתם לאזורים ההרריים הגבוהים במרומי סיני, שהוא אפוא גם "גן עדן לבוטנאים" ולא רק לגיאולוגים, ולחובבי נוף פראי והוד קדומים.

רבים מהצמחים הגדלים ברום החרמון, מוכי-רוח ומאפיינים את החגורה הכרקוצית שהחרמון הוא אחד מההרים הבולטים לה המופיעים בעיקר בטורקיה, הם צמחי בצל ופקעת, חד-שנתיים וצמחים אחרים בעלי גבעולים רכים, הגדלים לעתים קרובות כרכרים קוצניים, וייתכן ודגם פיזור זה קשור בהגנה שמספקים צמחים כרקוציים מפני רוח, שלג ורעיית-יתר, וכל אלה נוכל לפגוש גם במרומי סיני ולא רק בחרמון. (ראו קישור ל"אקלים"). על הנענע המשובלת (חבג או חבק) והאבובית העדינה המשמשים להכנת תה שנמצא אותם בשפע בואדיות מרומי פסגות סיני, [ראו קישור ל"פרג, אתנובוטניקה, חקלאות, דיג ורפואה בדואית"].

ביטוח צלילה החל מ- 20 ש"ח
את הביטוח ניתן לרכוש און ליין
בסוף תהליך ההזמנה מקבלים תעודת ביטוח
כמה קל, כמה חסכוני


ביטוח נסיעות לחו"ל
חופשה במלדיבים
נופשון בטורקיה
או טרקים בנאפל
ביטוח נסיעות לחו"ל
רק 1.7 $ ליום
כיסוי של עד 1,000,000 $


המקום המועדף עליך בסיני
נואיבה
ראס אל סאטן
דהב
שארם אל שייך


בניית אתרים