logo


Rapid SSL SEAL

9.6. סדרי-אירוח והגשת המשקאות החמים המסורתיים

נלמדו בעיקר בהתחשב במאמרו של חבקוק  ומידע של המחברים(ראה רשימת ספרות)

9.6.1. הגשת קפה הבדואי המהביל
9.6.1.1. פתיחת-משנה

אגדות רבות מספרות על הקפה וכיצד התגלה. אחת הידועות ביותר מהן מספרת על רועים בתימן שנוכחו לדעת כי ערנות העזים שלהם גברה לאחר שטעמו מהפירות האדומים. אנשי דת ששמעו על הסיפור חששו שמקור הפירות של הקפה בשטן, והשליכו אותם לאש. הניחוח שנדף מהפירות הקלויים שינה במהירות את דעתם. אגדה אחרת מספרת, שהנביא מוחמד נרפא ממחלתו לאחר שלגם קפה, ויכול היה להפיל 40 גברים מאוכפיהם וללמד מספר שווה של נשים את תורת האהבה. אולם, השם "קפה" נגזר מהמילה הערבית "קהווה", חבל ארץ באתיופיה שבו התגלה מין הבר הראשון של הקפה, או שנגזר משמה של העיר האתיופית "קאפאה". כך או כך מוצאו של הקפה באתיופיה, והגיע לאירופה מהמזרח התיכון רק בתחילת המאה ה-17.

בספרים שנועדו לציבור הרחב ציינו כי "הקפה הוא הזהב של האדם הפשוט, וכמו זהב, הוא מעניק לכל אדם תחושה של מותרות ואצילות" (שייח' עבד אל קאדר, "בשבח השפה", 1587).צבעים רכים, ריחות ממלאים, שלווה והתרגעות, ועוד, כל אלה הן מתחושותיו העילאיות ביותר של האדם בחושבו על המשקה השחור הזה. ריח קפה מסעיר, מטריף ומעורר את כל החושים. בתי קפה אינם מיועדים לסגפנים, אך רבים מניחים את קופסת הסיגריות שלהם על השולחן, וממתינים בסבלנות אין קץ לבואו. הקפה כמוזיקה; הקפה על חשבון הבית", "על אלי לקפה" או קפוץ אלי לקפה" כדרכי חיזור אופייניות במערב, הקפה המהביל מעיד יותר מכל על הכנסת האורחים של הבדואי, הם ועוד ביטויים שגורים בפי באנושות בכל מקום, אתר ואוהל בסיני ובעולם, ומקובלים יותר ויותר גם בחרות המערביות על חשבון התה המסורתי.

9.6.1.2. הקפה כסם האהבה
הקפה הפך להיות הסם החוקי הנפוץ ביותר בעולם, ותפס את מקומו של התה. יותר מכל נוזל, אבקה או חומר אחר, הוא משמש עתה כדבק לאינספור זוגות שמצאו זה את זו וזו את זה בזכותו של המשקה הכהה והמסעיר. אולי משום כך הוא כונה "אפולו השחור". ספל קפה מהביל הוא מעל לכל; אפילו לתה וגם לא לקקאו שכונה "שוקולד" אין יכולת להתחרות עם הפופולריות המתגברת של הקפה, ואין להם גם את הסקסאפיל שיש ל"שחור השחור" הזה.

משפטים קצרים, תמימים או מלאי משמעות ששומעים על כל צעד ושעל הם למשל, "אולי ניפגש לקפה"? "תעלה אלי לקפה"? "נשתה קפה ביחד"? "קפוץ אלי לקפה" וכן הלאה, הם ביטויים של החברה המערבית, אך אצל הבדואים הקפה (והתה) הוא כאמור לעיל חלק בלתי-נפרד מהאירוח.

אין לתה את הניחוח של קפה טרי ואין לקקאו את המסתורין האופף כל אהבה, לפחות בראשית דרכה. על קפה זימרו כולם – מאיב מונטאן, דרך בוב דילן ועד פרנק סינטרה. הם שרו את תהילתו כ"סם האהבה"; כשיקוי מעורר, מרדים, המייפה את לוגמיו. אין מי שלא שם לב ביום זה או אחר בחייו לאצבע "העוקבת את ידו של מי שנוטל כוס קפה" העוקב(ת) אחרי שפתי אהובתו/ אהובה "הנושקים" לשולי הכוס בטרם או בעת הלגימה. נמצא קשר בין אהבה חופשית" כפי שכונתה בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20 באותם ימים הציף גל קפה את העולם כולו ובתי קפה או אירוח לקפה אצל הבדואים, היו זירה נלהבת לשורשי המהפכה המינית באותם ימים, שהדיפה ריחות קפה, ולא רק חשיש ומריחואנה שזכו לפרסום רע באותם ימים. "הקפה היה ויישאר סם חוקי, אך באשר לאחרים, עוד אין לדעת… כתבו גל ועמיתיה בספרם "על כוס קפה".

9.6.1.3. על "רוקחות זואולוגית" מתקדמת וספלי הקפה של הבוקר המוקדם
קופי הקולובוס הירוק-אפרפר (Colobus midas) - ככל הנראה דווקא קולובוס גרזה (Colobus guereza) הלבן-שחור, החיים באתיופיה במזרח-אפריקה - הוא סיפור קלאסי שאנו אוהבים לספר בהדרכותינו באפריקה, לכל הפחות אנוכי שחיברתי על כך עם אבי פרופ' זאב לוי, פרק שלם העוסק ב"קוחות הזואולוגית", המופיע בספרנו מ-2002, ששמו: אתיקה, רגשות ובעלי-חיים ויצר לאור מטעם אוניברסיטת חיפה וספרית פועלים.

הרעיון הבסיסי כאן, הוא שקבוצות אנוש שגילצו את הקפה, העתיקו את הידע שלהם על צמחים מחיות-בר ולא להפך (אף שיש גם מקרים אחרים, דוגמת אימוץ נוהג שליית הטרמיטים מתיליהם באפריקה, שהאדם למד כנראה מהשימפנזים או דומיהם הקדומחים יותר, ולא להפך, כמקובל).

קולובוס זה מהווה לאפריקאים המגדלים קפה מעין אינדיקטור למצב הבשלת הפולים. והוא הקובע במידה רבה עבור המגדלים את עיתוי תחילת הקטיף. במשך השנים, הקולובוסים האלה הסתגלו בהדרגה לאכילת פולי קפה, והעדיפו תחילה בעיקר פולים יבשים. הם החלו להעדיף, במובהק, פירות שהגיעו להבשלה. החקלאים טוענים כי הקפה הטוב ביותר הוא "קפה פולים" שנפלטו עם צואת הקופים לאחר שעברו "שטיפה" במערכת העיכול שלהם. אולי משום כך, קרוי זן הקפה באזור בפי המגדלים "קפה-קופים". האתיופים טוענים כי הקולובוסים האלה מזהים את מצבה האופטימלי של ההבשלה בטרם החל הקטיף ואינם מסירים מן העצים פירות-בוסר (ה. מנדלסון, מידע בע"פ, 1985). היו שטענו כי במזרח-אפריקה, צמח האספיליה, שאותו נוטלים השימפנזים בבוקר המוקדם לאחר שהתעוררו משנתם, הוא תחליף לספל הקפה שנכלל ברפרטואר האנושי המסורתי לאחר הקימה משנת הלילה, והנתפס אף הוא כגורם מעורר.

9.6.2. הקפה הבדואי המסורתי כמסמר האירוח בחברה הבדואית
עיקר המידע אודות הגשת הקפה המהביל של הבדואים מבוסס על מאמרו של חבקוק (1999). לדבריו, כפי שכולנו יודעים, הקפה הבדואי המסורתי, הקפה המר (קהוה סאדה) הוא מסמר האירוח בחברה הבדואית. את הקפה מכין המארח (אל-מחלי) מול עיניו של האורח (דיף). יתרה מזאת, נוהגים הבדואים המקוריים שלא להגיש לאורח קפה מהביל שהכינו עבור אורח קודם, מאחר וכבודם של שני הצדדים מחייבם להכין קפה טרי עבור כל אחד מאורחיהם.

הכנת הקפה היא תהליך טקסי רב-שלבי. המארח הבדואי המדקדק אינו ממהר לבצעו, אלא להאריכו ככל האפשר. הוא נוטל מתוך כלי-קיבול גדול סלסלה כלשהי, וכן את נאד העור הקטן (ג'ראב) שבו הוא מחזיק את פולי הקפה הירוקים (בן), שופך ממנו חופן לתוך מרחשת ברזל (מחאמסה או קלאייה), ומחזיק את המרחשת עם הפולים מעל לאש. הוא נוהג לנענע אותה קדימה ואחורה, ולהקפיצה, כדי הפולים ישחימו כדבעי, ולבסוף שופך אותם לתוך מכתש-עץ (ג'רן, וגם עזאם) וכותש אותם באמצעות העלי (איד). תוך כדי-כך הוא משמיע קולות קצובים של נקישות, וקולות הג'רן, הם סימן לגברים המשוטטים בסביבה, כי מתנהלת הכנת קפה מהביל במאהל או הזה המעידה על אירוח, וכי הם מזומנים להצטרף.

לאחר הכתישה מבשלים את הקפה בכלי מיוחד (בכרג'), ובעבר אף הקפידו לבשלם במערכת מיוחדת של כלים, שכללה שלושה כלי-נישול. כיום מסתפקים בשני כלי-בישול, האחד לבישול ראשוני, והשני, לבישול שני של המשקה עם התבלינים והמזיגה. בעבר בביקורינו, אחד אחרי משנהו בשייח' עוואד (וראו "מסעות, אתרים וטילים"), ראינו כי מספר כלי הבישול של הקפה הצטמצם בין שני הביקורים, ללמדנו כי אפילו אצל הבדואים לא ניתן היה עוד בשנות ה-70 להותיר משהו ללא השגחה או ביקורים סדירים במקום, גם אם מיקומו נידח. (הערה אישית).

בעת שמתבשל הקפה בבכרג', נוטל המארח  את הג'דן וכותש בו את התבלינים, כמו גם את ההל (בהאר) שידוע לעתים גם כתבלין הל (קרדמון) הקרוי אלטרה קרדמום. לאחר מכן הוא מעביר את המשקה לכלי השני (בשמו 'מצול', בירדן רווח השימוש במונח "דלה"), מוסיף לו תבלינים כתושים, ושב ושופת את הקפה על המדורה. לאחר שהקפה רותח ואף גולש, מסיר המארח את הכלי מעל האש, שופך ממנו קמעה על קרקע, ולבסוף מוזג לספלו חרסינה קטן, הלוא הוא הפינג'אן (ברבים פנאג'ין או פנאג'יל), ומכבד בקפה את אורחיו. רק אז, הוא נפנה לאורחיו ושואל אותם לשלומם.  הוא גם עשוי לפקוד על אחד מילדיו ללכת לשטוף את ספלוני הקפה, ואף לצוות עליהם או עליו לבצע זאת במהירות, ולבסוף אף בודק אם ביצע את המשימה כהלכה. הגשת הקפה נעשית בסדר קבוע, בהתאם לפתגם ההורייה, הקובע: "לף אל ימין ולו אבו זיד ע-שמאל", שפירושו: התחל את סיבוב הגשת הקפה מימין, נגד כיוון מחוגי השעון.

מי שזוכה לקבל כוס קפה צריך לגמוע את כולו בלגימה אחת או שתיים, ואת שארית המשקה, רשאי הוא לשפוך על הקרקע מבלי להעליב את המארח, ועליו לבצע זאת בתנועה חדה. לאחר  מכן יש להשיב את ספלון הקפה למארח, ולכן הפינג'אן מכונה גם ראג'ע, שפירושו: שב, חוזר. יש להמתין עם הפינג'אן ביד ולא להניחו על הקרע, עד אשר ייאסף.

הנוהג הוא לקיים שלושה סיבובי קפה, והמארח הוא הקובע את התדירות בין סיבובי האירוח בהתאם לרצונו. לפי גרסת הבדואים: האחד, לאורח, השני, להנאה, והשלישי, לחרב, לסייף. כאשר מסיימים הקפה או איננו רוצים עוד, כל מה שעלינו לעשות, הוא לתת למארחים סימן. לשם כך אוחזים בספלון ביד ימין, ומסמים למארח מעדנות בתנועות קלות של האצבעות.

9.6.3. הגשת התה
לעומת הקפה, התה (שאי) במאהל הבדואי הוא משקה חדש יחסית, כל הנראה רק משלהי המאה ה-19. לעומת המידע הרב אודות הקפה הבדואי המהביל, לא נחשב התה כמשקה מסורתי, בניגוד למה שרבים חשבו או קיוו, ולכן, הבדואים לא קבעו תחילה מסמרות לגביו.

את התה מכינה האישה באגף הנשים, ולא הגבר המכין את הקפה באגף הגברים. עם זאת, הגבר מורה לאישה להכין את התה, ולרוב מלווה את בקשתו או דבריו בהוראות מדויקות.

האישה מגוונת את התה שהיא מכינה עם תוספת תבלינים כמו חבג (חבק), אותה נענע קטנת עלים, הידועה הנענה של ההר הגבוה בסיני. בנגב מוסיפים לתה מרווה משולשת (מראמיה) או לענה כלשהי. את התה מגישים לרוב בקומקום (הקרוי בראד) ולשם כך מתבקש אחד הילדים להגישו. את התה מוזגים לכוסות זכוכית (כבאיה, ברבים כבאית), ולאחר שהנער שוטף את הכוסות, מסדר אותן המארח על המגש, יוצק מעט תה לאחת הכוסות, מריץ את מעט המשקה על פני דפנות הכוס כולן, ולאחר מכן מעביר את תכולתה לכוס השניה, וכך הלאה. בתום סיבוב מעין זה הוא מטיל את כמות המשקה החוצה.

מדוע התפתח מנהג זה? בראשית הדבר, הוא מריץ את הכמות הנמזגת הראשונה בין כל הכוסות, ומביא לידי מצב שכל אחת מהן נחשבת "הכוס הראשונה", ובאופן זה אף אחד מהאורחים לא חש נפגע מכך שהכוס שהוגשה לו לא הייתה "הכוס הראשונה". מצד שני, באמצעות שטיפת הכוסות, מסלק הגבר הבדואי את שיירי המים, ואת טעמי הלוואי שלהם.
המארח נוהג למזוג שוב ושוב תה לאורחיו, וחדל רק אם מבקשים זאת ממנו או עד אשר מתרוקן הקומקום. מי סיים לשתות תה מברך את המארח הבדואי במלים: "אש-שאידאים!: שפירושו: כי התה יימצא תמיד בביתך כדי שתוכל להשקותנו ולהשקות אחרים.

המשקה החם באשר הוא, בין אם קפה ובין אם תה, מציג תופעה מעניינת: כאשר האורח הוא בדואי מקומי או בן קבוצה אחרת, מכבדים אותו קודם כל בקפה המר המסורתי (ראו לעיל) ורק בשלב מאוחר יותר בתה מתוק, ושוב אחר-כך מכבדים אותו בקפה המר. מנהג זה מנומק על-ידי הבדואים בדרך זו: "אנחנו מקבלים את האורח בתה מתוק, כי בבואו הוא מסב לנו הנאה רבה, נותן טעם טוב לחיינו, ולכן, קודם לכתו מאתנו אנו נפרדים ממנו בקפה המר, כי בלכתו הוא גורם לנו עצב, ומותיר בפינו טעם מר כאשר עוזב הוא  את אוהל האירוח שלנו". (ראו קישור "פרג, אתנובוטניקה, חקלאות ודיג ורפואה בדואית").

9.6.4. הפעילות במקעד
מוקד האש הוא מרכז הפעילות במקעד-אר-רג'אל. לרוב האש קרובה יותר לאגף הגברים, המאחר בקרבת מנוקד המדורה, מטפל באש, ומזה מתי יש להוסיף לה חומר בעירה, לאושש אותה בנשיפת אוויר, שופת עליה את כלי הקפה או התה, וחש במצב-רוחם של אורחיו.

גם סדר הישיבה חשוב, ולראייה, עובדה היא כי המארח תמיד יושב בפינה הצפון-מזרחית של האוהל, בקרבת הפתח ובטווח ידני ממוקד האש. תמיד פניו משקיפות דרומה, לעבר אגף הנשים, וכך שומר על תשומת לב וקשר-עין עם אשתו.במקום זה הוא גם יכול לקדם את הבאים בשערי אוהלו.

הדברים ממוקמים באוהל ופניהם מזרחה, לעבר הפתח, ויש שורה אחת שפניה צפונה, לעבר הרפה. אם יישבו עם הצד או עם הגב לא יוכלו להביט בנשים, ואלו לא יבואו בחברת הגברים. המקעד נתון תחת אחריותו הבלעדית של הגבר, גם אם נשוי ליותר מאישה אחת, כפי שמתירה לו הלכה המוסלמית.

לכל אחת מנשותיו יש אוהל משלה, והוא יכול לישון באחד מהם, עם אישה זו או אחרת, בהתאם לראות עיניו. (ראו על כך מידע נוסף בקישור "בדואים").

ביטוח צלילה החל מ- 20 ש"ח
את הביטוח ניתן לרכוש און ליין
בסוף תהליך ההזמנה מקבלים תעודת ביטוח
כמה קל, כמה חסכוני


ביטוח נסיעות לחו"ל
חופשה במלדיבים
נופשון בטורקיה
או טרקים בנאפל
ביטוח נסיעות לחו"ל
רק 1.7 $ ליום
כיסוי של עד 1,000,000 $


המקום המועדף עליך בסיני
נואיבה
ראס אל סאטן
דהב
שארם אל שייך


בניית אתרים