logo


Rapid SSL SEAL

10.4. תרבויות, חפירות ומיקומן לפי סדר הופעתם משחר הפרה-היסטוריה ועד היום

10.4.1. תרבות מוסטרית ופליאולית תיכון
התגלו שרידים כמו טכניקות סיתות, להבים שבורים, מגרדים ונקרות באזור קדש ברנע, המעידים כי לפני כ-32,000 עד 33,000 שנה נעשה האזור יבש יותר, אך החלו להתיישב בו ציידים-לקטים שליקטו ביצי יענים ומזון צמחי, עסקו ביצירת צבע מאוכרה לצביעת הגוף או לצורכי עיבוד עורות (ציד) ואף השיגו חרוזי צדף בשם שן הים (דנטליום). ממצאים אחרונים מעין אלה מלמדים, כי הם לא היססו לנדוד ולהביא למקומות מגוריהם חפצים ושאר דברים, שלא יכלו לאתר אלא עשרות ק"מ משם.

אחד הראשונים מהחוקרים הישראליים, המתמחים בחקר תרבויות קדומות בסיני על רקע זה הוא ללא ספק פרופ' עפר בר-יוסף, כיום באוניברסיטת הרוורד בארה"ב, שתיעד בין השאר ציורי-סלע של אגרופנים וכלי-נשק קדומים אחרים. כך נמצאו כמה בתי-מלאכה הסמוכים למחשופי צור איאוקנים ואתרי-חניות ומנוחה של ציידים לקטנים, לרוב בקרבת מקורות מים. (בר-יוסף, 1980, 1987; גלעד ובר-יוסף, 1987, עמ' 584).

בנוסף התגלו כלים מיקרוליתיים מערבית לג'בל מע'רה. חפצים אלה כונו "סהרוני חלואן", שהם מעין כלי-צור ומאוחר יותר אבני-יד שהתגלו גם ליד סכר א-רופעה בנחל אל-עריש. (e.g., Phillips, 1948).

10.4.2. תרבות פליאולית מאוחר
מדובר על שרידים מ-40,000 שנים לפני זמננו עד ל-8,300 שנים לפנה"ס. ירידת טמפרטורות חורף ידועות למקסימום הידוע, עד ל-8-9 מעלות צלזיוס מתחת לממוצע הנוכחי, או 4-5 מעלות בלבד. מדובר בתקופות קור ויובש או פרקי זמן קרים נפרדים, שתוארכו בעיקר בג'בל מע'רה בכמה אתרים פריהיסטוריים חשובים המתארים אתרי ציידים, צליית בשר על מדורות ואתרים בעלי שרידי תעשיות להבים שהתגלו מאוחר יותר גם בקדש-ברנע. בתקופה זו מתחיל שימוש בצדפים וקונכיות מים-סוף והים התיכון, ליצירת חרוזים ונטיפות. (וראה להלן). (בר-יוסף, 1980).

לא מכבר התפרסמה ותיעדה הספרות המדעית המאוחרת בתחילת המאה ה-21, את ראשית התקשטותן של חברות אנוש בחרוזים.

10.4.3. תרבות פליאוליתית עליונה בקדש ברנע ודרום הלבנט
ממצאי התרבות שרווחה באזור, מזכירים תרבויות מקבילות שהתקיימו בצרפת כמו התרבות ה"אוריניקיאנית", שהתקיימה גם בנגב, בעיקר באזור שדה-בוקר ונחל צין. נתונים אלו מלמדים על קיומן של תרבויות אלו לפני 32,000 ל-28,000 שנה, ותרבות חומרית זו התקיימה במשך כמה אלפי שנים לפחות. תרבות זו הצטיינה בייצור להבים, ייצור נתזים, מגרדים ונקרים, כפי שהוזכר לעיל, ואמנם תיארוכם אינו שונה במידה ניכרת מהממצאים שהתגלו בתרבות המוסטרית. (גלעד ובר-יוסף, 1987, עמ' 586-587).

10.4.4. תקופות אפי-פליאוליתית וניאוליתית שכונו גם תרבות כבארית
אלו תרבויות שחיו בתקופות קרירות יותר מ-12,500 ל-18,000 שנים לפני זמננו. אותרו בואדי גדירת לא הרחק מקדש ברנע, ובה מיקרוליתים שנמצאו גם בנגב המערבי ובהר הנגב. אתרים דומים להם התגלו באזור ניצנה, והיו שתיארכו את הממצאים לתקופה הניאוליתית שידועה גם כתקופה הקדם-קרמית ה-2, אי-שם כ-7,500 עד כ-6,000 שנה לפנה"ס. הפעם מדובר באתרי בנייה ותנורים, ואף ממגורות מדופנות בלוחות אבן-גיר, ובצדן קערות שחיקה ושפע אבני-שחיקה, כמה שברי-חרס זעירים, ואופן עשיית להבים ונתזים מעיד על ראשית ייצור ראשי-חץ אפשריים, וכן על אחסון גרעינים, ללמדנו על תרבות משולבת של ציידים-לקטים ומתיישבים שחדלו מדרך הנדודים.

כלכלת הניאוליתים מצביעה על ראשית גידול ואיסוף המזון עם המשך ההישענות על ציד כמקור לחלבונים, ועל פיתוח תעשיות כלי-צור בעלות תכונות צפון-אפריקאיות. בהמשך עישון עורות באמצעות בעירת עצי ערערים, שנשאו עליהם עוד את פירות הערער המבשילים, גרגרי פחם ואפר הועפו דרומה, ונראה כי חניית הציידים ארעה בחודשי האביב המאוחרים כאשר רוח צפונית באה מן הים. סהרוני חלואן, בעלי חודי שברורי חלואן עוצבו ככלי-עיבוד תעשייתיים כלשהם בתקופה זו. רק לאחר מכן מגיעים ביות העז, החמור, והכבש, וכן הדגניים. בתקופה זו משתמשים בעיקר בצדפי שן הים. (ראו קישור לזואולוגיה). (בריוסף, 1980; גלעד ובר-יוסף, 1987, עמ' 587-588).

10.4.5. תרבות כלכוליתית; [ראה קישור ל"נוואמיס", ב"ארכיאולוגיה ויהדות"].

10.4.6. תרבויות ניאוליתיות ושימוש בכלי-אבן וכלי-עצם
דגמי שלדים שנמצאו בסיני באתרים שונים הושוו לתרבויות ניאוליתיות באזור ובאירופה, ומצביעים על רצף אנושי מצפון-אפריקה ועד לדרומה של אירופה, על ציד ולקט דגניים וצמחי-בר אחרים, כמו גם על סחר חליפין ותחילת הדיג. בסופה של התקופה החלה התיישבות מסיבית יותר ומעבר לקיומה של חברה כפרית-חקלאית. לפי הנחת המחברים ובראשם פרופ' עפר בר-יוסף, כיום באוניברסיטת הרוורד, ופרופ' ישראל הרשקוביץ מהמחלקה לאנטומיה ואנתרופולוגיה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב, מלמדים הממצאים על מעבר מחברת ציידים ולקטנים לכלכלת רועים וחקלאים המתגוררים באזור הסהר הפורה משלהי התקופה האפי-פליאוליתית. במקביל, מתקיימת בצדה גם חברה ניאוליתית שהאוכלוסייה בדרום-סיני היא אחת המייצגות העיקריות שלה, והנחקרות ביותר עד שלהי שנות ה-80 של המאה ה-20. (בר-יוסף, 1980, 1981; הרשקוביץ ועמיתיו, 1987).

השיטות לטיפול בכוויות, למשל, אצל הבדואים החלו כל הנראה אי-שם בפרה-היסטוריה עוד בתקופה הניאוליתית (תקופת האבן החדשה) בצורת חודי-אבן (Stone-Points) (ראו קישור ב"פרג, אתנובטניקה, חקלאות ודיג ורפואה בדואית"). (Arensburg, et al., 1979; Huard & Wong, 1968; בר-יוסף, 1980; נתן, הרשקוביץ ועמיתיו, 1987). בתקופה זו משתמשים בצדפים וקונכיות מסוג "פי הכושי", וטריקדנה, אם הפנינים, כמו גם בשן הים (וראה לעיל). (בר-יוסף, 1980).

10.4.7. יישובים מתקופת הברונזה הקדומה
בראשית המאה ה-20 התגלו בסיני ישובים קדומים, לרוב גם לא הרחק מעורקי נחושת, אך מחקרים ארכיאולוגיים מסודרים החל ובסיני רק לאחר מלחמת ששת הימים. שאלת תקופתם המדויקת ותעלומת מציאותם באזור סיני עוררו את סקרנותם של מדענים שלא הרפו מהם, וגילו כי תרבותם קשורה קשר בל-יינתק מהעיר ערד, אולי העיר הגדולה ביותר בדרומה של ארץ-ישראל בתקופת הברונזה הקדומה.

אחדים מהאתרים שנחפרו הם נבי צלאח ,שיח' מוחסין, וטיה-צפון ואתר בשפכו של ואדי אום-תומור, ועל חלקם ניתן לקרוא מידע נוסף בקישור על "מסלולים, אתרים וטיולים". נבי צלאח יושב על מדרגת סחף בואדי א-שיח' לא הרחק משיפוליו המזרחיים של ג'בל פרע.

אורכו כ-500 מטרים ורוחבו כ-150 מטרים. נמצאו בו חדרי מגורים, מזוזות (!), ספסלי אבן, עמודי אבן או שרידים שלהם, מסדי-אבן לעמודי עץ לתמיכה בגג, לוחות-אבן ואתרי קבורה משנית, חצר מלאכה ועוד. לאחר נטישת האתר הוקמו בו טומולי אחדים. חפירת שיח' מוחסין, שייח' עוואד, אתר וטיה-צפון וואדי אום-תומור מלמדים על קיומם של ממצאים דומים.

חדרי המגורים היו בנויים עם חצר גדולה במרכזם, ושחזורם מלמד על גג שיפועי שנתמך בעמוד מרכזי. הקירות היו קלים, אולי עצים, וסקר אודות האתרים מלמד על מיקומם בשטח של כ-40 קמ"ר שגבולותיו בצפון: הרי וטיה, במערב, ג'בל בנאת וג'בל פרע, בדרום, ג'בל זזע'רה וג'בל חממי, ובמזרח, מישור ערפן ומכרה הנחושת בואדי ריקיטה.

מדובר ככל הנראה על עשרות אתרים, שכמעט כולם נבנו בקרבת מקורות מים, והוכיחו כי התושבים היו מודעים לסכנת השיטפונות וגם חיפשו מפלט גם מפני הרוחות הקרות. כלי החרס (סירי-בישול, פכיות, טסים, קעריות-ספל ועוד), מזכירים ממצאים דומים מערד הכנענית, ושברי קנקנים מעידים על ימיה של השושלת הראשונה במצרים. כלי הצור עשויים היו לרוב מצור לוחי ונכללו עמם מגרדים, מעין כלי ברונזה יוונית עתיקה ששימשו לניקוי הגוף, בין השאר אצל ספורטאי יוון העתיקה והאולימפית מלפנה"ס. (בית-אריה,  1980; נשיונל ג'יאוגרפיק [בעברית], אוגוסט 2004).

דוגמה אחרת היא כלי האבן, ובעיקר אבני השחיקה הגדולות שנוצרו מאבן-חול קשה וגרניט, כמו גם מקבות-אבן, גרזני-אבן מדיוריט ועליהם סימני שימוש שהיו נפוצים במזרח הקדום מהניאולית הקדם-קרמי ועד לשלהי תקופת הברונזה הקדומה וכן מכסים לסגור קנקנים  שנמצאו גם בערד.

גם כלי הנחושת שכללו גרזנים, דקרים, ואזמלים בעלי חתך מרובע, תנורי הפקה, פיות טין של מפוחים וכמות גדולה של סיגים, כל אלה מרמזים כי התיישבות האדם בתקופת הברונזה הקדומה בסיני התקשרה לצורך להפיק נחושת, ועל רקע ההתעניינות הגדולה של התקופה בהפקת המתכת היקרה, ניתן להבין תהליכי הגירה קדומים של כנענים לאזורי מדבר מרוחקים.

בין שרידי הצומח והחי ציינו חוקרים במיוחד את אלת החינג'וק הגדלה באזור סיני גם בימינו, וכן את התמר והאשל לקירוי קירות ותמיכת גגות.

בין עצמות ושיירי בעלי-חיים גילו קונכיות ועצמות עזים ורק מעט עצמות יעלים, צבאים, ומכרסמים. אין ספק כי אותה תקופה גידלו שפע של צאן באזור מאחר ושרידי עזים התגלו בכל החדרים. החשיבות העיקרית בתגליות אלו היא בקישורים בין תחילת ההתיישבות בסיני לבין תחילת תהליך העיור והשימוש בנחושת בין התרבויות הקדומות בסיני. (בית-אריה,  1980).

ביטוח צלילה החל מ- 20 ש"ח
את הביטוח ניתן לרכוש און ליין
בסוף תהליך ההזמנה מקבלים תעודת ביטוח
כמה קל, כמה חסכוני


ביטוח נסיעות לחו"ל
חופשה במלדיבים
נופשון בטורקיה
או טרקים בנאפל
ביטוח נסיעות לחו"ל
רק 1.7 $ ליום
כיסוי של עד 1,000,000 $


המקום המועדף עליך בסיני
נואיבה
ראס אל סאטן
דהב
שארם אל שייך


בניית אתרים