logo


Rapid SSL SEAL

10.3. כריית מחצבים בסיני, תרבות פרעונית מצרית, והקשר לכתב הא' ב' העברי הקדום

הגישה הרווחת היא, שהמצרים הקדמונים הם שהחלו לחצוב ולבצע כרייה של נחושת וטורקיז (אבן ירוקה יקרה למחצה) בסיני, החל מימי הפרעונים במצרים, בערך משנת 3,400 לפנה"ס ועד לשנים 1350-1090 לפנה"ס. מרכזי הכרייה היו באזורי באבן החול הנובית בואדי מעקרה, ואדי נצ'ב (נסב) וכמובן באזור מכתשי אום-בורגמה באזור סרביט-אל-חאד'ם, שמעל חלקיו הצפוניים של מפרץ סואץ.

ניצול ממושך ומקיף שלל אוצרות טבע אלה, מעידים על סיבי הנחושת הרבים, מפלי הנחושת המותכת ושרידי התנורים, על משכנות המגורים של הכורים ועשרות ומאות הכתובות של מלכי מצרים ושליחים בסלעים ובמצבות אבן שהוקמו שם, כמו גם בית-מקדש של עובדים, שמוצאם שמי שפעלו ועבדו במכרות.

בין הכתובות בולטת מציאות כתובות פרוטוסינאיות שהתגלו לראשונה בחפירות בסרביט-אל-חאד'ם ב-1904-1905. ממצאים אלה הביאו למפנה מכריע בחקר תולדות הכתב העברי-פיניקי הקדום לאחר שהתגלה כי הוא אינו מופיע בהירוגליפים, אלא ככתב אלפא-ביתי שמי, וכל אחת מהתמונות שהשתמרו בסטלות למיניהן (ראו צילומים), הרי שצורת כל אחת האותיות שומרת עדיין על התמונה שסימלה את העיצור הראשון של שם התמונה. דוגמאות: א' שווה שור, ב' שווה בית ו-ד' שווה ערך לדלת, וכן הלאה. (ראו קישור לארכיאולוגיה ויהדות). (למשל, ברסלבי, 1956).

המכרות הקדומים הידלדלו כליל, אך ראינו לא פעם בדואים שחזרו מההרים לאחר שכנראה שוטטו במה שנשאר מהם ואולי ליקטו טורקיז, אותו מכרו במפרץ סואץ.

במפות הגיאוגרפיות מופיעים המכרות בג'בל אבו-עלקה מדרום למחצבי המנגן באום-ברוגמה (אבו-בוע'מה). גם כיום יש ערך כלכלי ניכר למחצבי המנגן באזור, מדרום-מזרח לאבו-זנימה. ההפקה של המנגן החילה עוד בטרם מלחמת העולם ה-1, ולאחריה נטלה תחת חסותה את הדבר חברה בריטית שבנתה מסילת-ברזל צרה שאורכה כ-32 ק"מ מהמכרות לאבו-זנימה.

בחלקה היא בנויה בסלעים, והיא הסיעה את המחצבים ברכבת דקובילים קטנה לעבר אבו-זנימה, וממנה לארצות אירופה המערבית. המנגן היה מחצב מבוקש ביותר לתעשיות הפלדה, ולפי ה-Middle-East, משנת 1953, הגיעה תפוקת המנגן ממצרים לכמות של כ-155,000 טונות, אף שלא כללו ככל הנראה את התפוקה בסיני בחישובים אלה. אומרים כי תפוקת המנגן בסיני הגיעה בשיאה ל-100,000 טונות. לאחר סלילת כביש טוב באזור השתפרה העברת המנגן מכור מחצבתו ליעדי השיווק שלו. (ברסלבי, 1956, עמ' 110-111).

בסיני, כך טענו לימים, אפילו מצאו גם כמויות זהב קטנות. בשנת 1951 הפיקו בכל מצרים 18232 אונקיות זהב, אך אין מידע מה הפיקו מכל זה אם בכלל בסיני. (ברסלבי, 1956, עמ' 111).

ביטוח צלילה החל מ- 20 ש"ח
את הביטוח ניתן לרכוש און ליין
בסוף תהליך ההזמנה מקבלים תעודת ביטוח
כמה קל, כמה חסכוני


ביטוח נסיעות לחו"ל
חופשה במלדיבים
נופשון בטורקיה
או טרקים בנאפל
ביטוח נסיעות לחו"ל
רק 1.7 $ ליום
כיסוי של עד 1,000,000 $


המקום המועדף עליך בסיני
נואיבה
ראס אל סאטן
דהב
שארם אל שייך


בניית אתרים