logo


Rapid SSL SEAL

7.3. הקשר בין איסלאם למהגרים ובעיית חבישת הרעלות

הגירה אפריקאית לאירופה, לארה"ב ולמדינות מערב אחרות הביאה את מנהגי מילת הנשים לשוודיה, הולנד, צרפת, ספרד, ועוד, והוא לא נשאר כה בן-חלוף כפי שסברו בעבר. למרות שאין נתונים סטטיסטיים מדויקים, משערים כי למנהגים מסורתיים שנותרו באפריקה, ארצות המוצא, ואפילו בקרב בדואים ומצרים, יש השלכות כבדות משקל על עתידו של האיסלאם בתרבות המערבית.

יתרה מזאת, נדמה כי אף הולך ומסתמן כי יש קשיים רבים בקרב מהגרים הן לאחר תקנו ת"האיחוד האירופי" המתייסר מהגידו להניכר באיסלאם בשטחי המדינות הנוטלות בו חלק, והן משום שספרד, למשל, מנסה למנוע בכל מאודה את ההגירה המתגברת מרחבי אפריקה דרך מובלעות אוטונומיות שלה הממוקמות בגבול צפון אפריקה, בעיקר במרוקו.

אשתמש לצורך זה בדוגמה אחרת מצרפת שתמחיש את בעייתיות האיסלאם במדינות המערב. כיניתי זאת "רוח הרפאים של הדת והעבר הצרפתי המיוסר בגין האיסלאם". הכל החל בהחלטת החלטת נשיא צרפת, ז'אק שיראק, להעביר חוק, האוסר לעטות רעלה, לחבוש כיפה ולענוד תליוני צלב גדולים בבתי-ספר ציבוריים בצרפת. ההחלטה גררה שטף רב של ביקורת רשמית, ציבורית ופרטית במדינות עולם שונות, בעיקר בבריטניה ובארה"ב. רק לעתים נדירות מתערבים אזרחי מדינה אחת בחקיקת מדינה אחרת. בין אם מסכימים עם צעדו של שיראק ובין אם לאו, חשוב להבין תחילה מהן הסיבות ההסטוריות והפוליטיות העומדות מאחוריו.

חשוב גם לזכור כי רבים מתושביה הדתיים של צרפת – קתולים, פרוטסטנטים, יהודים ומוסלמים – הביעו תמיכה בחוק.

בניגוד למה שמצטייר בציבור ובתקשורת, תמיכה זו לא נבעה דווקא מזלזול באיסלאם. התומכים בחקיקה זו נאבקו למעשה בשדים ההיסטוריים של דתותיהם שלהם. מנקודת המבט הזאת, הם ראו בחוק המוצע הזדמנות להשיב את הסדר על כנו, לאחר עשור שנים שבו נהנה האיסלאם מזכויות (מפריבילגיות) רבות מדי, למרות העובדה כי המוסלמים סבלו יותר מכל מיעוט אחר מדעות קדומות.

כדי להבין את הפרדוקס הזה, יש להבין כי הרפובליקה הצרפתית, המתעקשת על אופייה החילוני, נתפשת אצל האזרחים הרבים כתשובה היחידה למה שכינו "עבר מיוסר". בסיפור ארוך-שנים זה, הרצוף מלחמות דת טראגיות, האיסלאם הוא "הנוסע שעלה אחרון לספינה". צרפת החלה לראות בעבר הקרוב בדתות בנות שיח בעלות זכויות יתר רק לאחר ש"הכתה בהן כדי להעמידן במקומן".

הפרוטסטנטים היו הראשונים שנפגעו – בטבח ליל ברתולומיאוס ב-1572, וזכויותיהם הושבו להם רק  ב-1685. הקתולים, שתוארו כאויבי תנועת ההשכלה, נרדפו ללא רחם לאחר המהפכה הצרפתית ונטבחו. היהודים, שבמשך מאות שנים נאסר עליהם לחיות בצרפת, שולחו בתקופת וישי למחנות ההשמדה הנאציים. ב-1905 החליטה הרפובליקה השלישית על הפרדת הדת מהמדינה. לנוכח עבר סוער מעין זה, לא פלא הוא שצרפתים רבים רואים ברפובליקה החילונית את הערובה המכרעת לשלום פנימי. הם מודעים לכך שמדינתם היא ספינה שבה מאזן דתי מורכב, והיא עלולה להתהפך אם יעלה על סיפונה "נוסע" שמזגו סוער במיוחד, ו"נוסע" כזה אינו אלא האיסלאם המודרני.

דת האיסלאם, על תביעותיה הנוכחיות בתחילת המילניום השלישי, ולכל הפחות מאז שלהי המילניום השני, היא בעייתית למדי מבחינתה של צרפת. זו לא הדעה הרווחת, הרואה באיסלאם מעין דת זרה, שאינה אירופית, אלא כי שילובה ברפובליקה הפלורליסטית של ימינו עלול לעורר את קנאת הדתות האחרות, שלא ניתנה להן הזדמנות כזאת.

התוצאה עלולה לאיים על כל מבנה הרפובליקה הצרפתית. משום כך, הדרישות של האיסלאם בן זמננו – עטיית רעלה, יחס מיוחד לנערות בבית הספר, הזכות להביא אימאמים מחוץ לצרפת, ועוד – כל אלה גורמות לרבים מהצרפתים לחשוב כי ייתכן והאיסלאם אכן זוכה ליחס מועדף. אולי מועדף מדי

דרישות האיסלאם, בייחוד מנקודות המבט החילוניות, נראות כמפרות את "החוזה", שבני דתות אחרות נאלצו לקבל בעבר. הואיל ובאיסלאם הדת והפוליטיקה הן כה מעורבות זו בזו, חוששים בצרפת, כי סוס טרויאני אסלאמי חדר אל הרפובליקה. הם משוכנעים כי הפתיחות מצד המדינה כלפי הדת, יוצרת בעיה ולא בהכרח פותרת אותה. ראינו את בעיית הרעלות גם בתרבות הטאליבן ששלטה באפגניסטן, שטרם נעלמה מהעולם למרו תהדמוקרטיה כביכול השורת במדינת אפגניסטין. לראייה, הפחד השורר בקרב נשים שם, שעיתונאיות המצטרפות להכנת כתבות בנושא כמו לאחרונה אורלי אזולאי, נאלצות להתיישר עם הפחד מהטליבאן שטרם שכח ונעלם ממדינת הטאליבן לשעבר.

נדמה כי חלק מהאיסלאם הרדיקלי מאז מהפיכת חומייני בשלהי שנות ה-70 של המאה ה-20 באיראן, מוביל פונדמליסטים מוסלמיים לנסות ולהשליט את האיסלאם באשר אפשר, וכך נשאלת השאלה האם החלה כבר אולי "מלחמת העולמות"? כך על-כל-פנים, טען הנטינגטון בספרו.

מוקדם גם לומר אם הכוחות החילוניים בחברה הצרפתית צודקים, אך עם הזמן תוכל צרפת, המפגרת לכאורה בכל הקשור לרב תרבויות, להוביל זרם אינטלקטואלי חדש באירופה שידגיש עתיד משותף לעומת זהות דתית ואתנית. דבר אחד ברור: שיראק לא התכוון להפוך את האיסלאם לדת מסוג ב'. הוא ניסה נואשות, כך כתבה העיתונאית דיאנה פינטו בעיתון הראלד טריביון בינואר 2004, כשניסתה לשחק בקוביה ההונגרית של הזהויות הדתיות.

באמצעות הזזת ריבוע אחד בצד אחד, הסתכן שיראק בשינוי הגיאומטריה של כל הצדדים האחרים. כאשר הנשיא הצרפתי דיבר על עתידה של צרפת, הוא עורר את רוחות הרפאים של העבר הצרפתי המיוסר, ולראיה העימות הבלתי-סביר אם לעטות רעלות בצרפת על-ידי המוסלמים המהגרים, והעימות עם היהודים המאמינים על הכיפות.

כיום אין עוד ספק כי האיסלאם היא הדת המתפשטת במהירות הרבה ביותר ביבשת אירופה, ומספר המתאסלמים אף עלה מאז ה-11 בספטמבר 2001. רבים מהמהגרים והמתחתנים עמם באירופה בוחרים לאחרונה בגרסאות הפונדמנטליסטיות שלו, ומעוררים חששות כבדים בגופי וארגוני הלחימה בטרור משני צדי האוקיינוס האטלנטי ובמזרח הרחוק. יכולתם לנוע באירופה ללא חשש, מאחר ורבים מהם כבר נולדו והסתגלו אליה, מפחידה מאוד מאחר והם יכולים לחמוק בקלות ניכרת מתשומת-לב השמורה לגברים צעירים ממוצא ערבי.

דו"ח של שירותי הביון של צרפת שפורסם בעיתון "לה-פיגארו" העריך ב-2003 כי בין 30 ל-50 אלף צרפתים כבר התאסלמו. גם אם אין נתונים סטטיסטיים מהימנים, ברור כי מספר המתאסלמים באירופה גדל ללא הרף, הן כמחאה על המלחמה העולמית בטרור והן משום שרבים מהם אוהדים אותם, אף כי לא רבים ככל הנראה מעורבים בו בפועל.

המתאסלמים מגיעים לפונדמנטליזם בכמה וכמה דרכים: לעתים תוך היכרות עם פעילים כלואים, אשר מספרם ביבשת גדל והולך, ויותר מ-50% מהאסירים בצרפת מוסלמים. דרך נוספת: ערוץ לאיסלאם בשם "טלבירי ג'מעאת", הארגון המוסלמי הפונדמנטליסטי הגדול בעולם, שהוקם בהודו לפני כ-75 שנים. הארגון שולח מומרים ללמוד על האיסלאם בסעודיה ובפקיסטאן, ויש בין מאמיניו רבים מהמערב שהתאסלמו. ביניהם ידוע ג'ון ווקר לינד, אמריקאי שנלכד עם אנשי הטליבאן באפגניסטן ב-2002. מכאן גם מניחים כי מתקצרת הדרך למלחמת ג'יהאד. למתאסלם החדש אין בסיס דתי ונוגדנים תרבותיים, כדי להתנגד לפרשנויות הפונדמנטליסטיות של האיסלאם, רבים מהם מגיעים ליישום הג'יהאד, מתוך תפישות רומנטיות בדבר מוקדי הסכסוך העיקריים בין האיסלאם למערב. ואמנם, מאז פיגועי "מגדלי התאומים, מנסים כל העת לגייס עוד ועוד פעילים במסגדים באירופה ובקרב קבוצות אסלאמיות קיצוניות מקומיות שפעיליהן מעריצים את הכתוב בקוראן, ומצטרפים לפעילות אקטיבית של קבוצות אלימות.

יתרה מזאת, באחרונה נדמה באירופה כי האיבה למוסלמים ולאיסלאם באירופה צוברת תאוצה הלאה, וכל אחד רואה היום בטרוריסטים באשר הם, כאילו הם חייבים להיות מוסלמים, וקיים אף קונצנזוס על כך שמקורו של הטרוריזם הקיצוני בהטפה במסגדים. לשאלה כיצד לנטר את פעילותם הטרוריסטית טרם ניתן מענה הולם.

ביטוח צלילה החל מ- 20 ש"ח
את הביטוח ניתן לרכוש און ליין
בסוף תהליך ההזמנה מקבלים תעודת ביטוח
כמה קל, כמה חסכוני


ביטוח נסיעות לחו"ל
חופשה במלדיבים
נופשון בטורקיה
או טרקים בנאפל
ביטוח נסיעות לחו"ל
רק 1.7 $ ליום
כיסוי של עד 1,000,000 $


המקום המועדף עליך בסיני
נואיבה
ראס אל סאטן
דהב
שארם אל שייך


בניית אתרים