logo


Rapid SSL SEAL

4.1. עולם בתנועה - תיאוריות על נדידת היבשות ומיתאמים בוטניים, מורפולוגיים וזואולוגיים לתופעה

לפני כ-5 מיליארד שנים, כך קובעים גיאולוגים, היה כדור הארץ נוזלי. אולם, טיפת מתכת מותכת שנוצרה מגזים, שהקיפו את השמש, יצרה קליפה חיצונית דקה ושבירה, שצפה על פני המגמה המבעבעת ואשר מנסה מאז לקרוע את הקליפה מלמטה. כמו "קרום של רפרפת" רותחת, עולות מאז יבשות (ואולי גם איים) ושוקעות קרקעות, מתפוצצות, מתפצלות, נסחפות, מתקררות ומתקשות. האורגניזמים הראשונים החלו להיווצר לפני כ-3.5 מיליארדי שנה, ועד לכ-600 מיליוני שנה. נדידת היבשות החלה, כנראה, לפני כמיליארד עד כ-570 שנה, ויבשות אנטרקטיקה ואוסטרליה היו אז במרחק של כ-1,500 קילומטרים בלבד מצפון-אמריקה.

בהתאם להתאמת קווי החוף ומניתוח סוגי מינרלים כמו אבץ, כסף ונחושת, באזורי דרום קנדה, מערב ארצות הברית, מזרח אנטרקטיקה ומזרח אוסטרליה,  כך מעריכים המדענים ומנסים להוכיח את נכונות ההשערה הזאת. הרעיון בדבר נדידת היבשות אינו חדש: המפות הראשונות של האוקיינוס האטלנטי, שורטטו כבר לאחר כיבוש אמריקה על-ידי הספרדים במאה ה-16. בשנת 1620, גילה הפילוסוף פרנסיס בייקון (Bacon) התאמה בולטת בין חופי אפריקה לחופי דרום-אמריקה, והעלה השערה נועזת, כי היבשות היו בעבר יבשת אחת שנבקעה, וכי חלקיה ,שהתרחקו אלה מאלה, הם שיצרו בתווך את האוקיינוס האטלנטי.

רק ב-1915 השתכנע גם המטאורולוג, אלפרד ואגנר, מהרעיון, כי מתאם קווי החוף של דרום אמריקה ואפריקה, מוכיח כי שתי היבשות היו מחוברות זו לזו בעבר, בהסתמך על הדמיון המורפולוגי ביניהן. ואגנר האמין בקיומה של יבשת-על בעבר, שכונתה פנגיאה (Pangea), והתקיימה בערך לפני כ-250 מיליון שנה. בתקופה זו שלטו בכדור הארץ הדינוזאורים (עד לפני כ-65 מיליון שנה), והאקלים היה חם ולח באותם ימים.

ב-1928 הציע ארתור הולמס (Holmes) השערה חדשה, לפיה "זרמי קונוונציה", שהם זרמי מעטפת, הם המניעים את קרום כדור הארץ, הנע כרפסודה על-פני הזרמים, אולם השערה זו נדחתה באותה תקופה. יבשת העל, פנגיאה, נותרה מסתורית עד היום, מאחר ולא הוכח סופית מתי נוצר האוקיינוס השקט. דעות החוקרים נותרו חלוקות, בין אלה שסברו, שהוא נוצר לאחר שהירח נפרד מכדור הארץ במועד לא ידוע, ובין אלה הטוענים, כי הוא נוצר לאחר שסיביר נפרדה מצפון-אמריקה.

במשך השנים, הרחיב החוקר דו-טויט את התיאוריה של ואגנר, וטען לקיומן של שתי יבשות-על: היבשת הצפונית – לאורסיה, הכוללת את צפון-אמריקה, אסיה ואירופה, והיבשת הדרומית – גונדוואנה, ששריד לה הם הרי האטלס בצפון-אפריקה, ושעמה נמנים דרום-אמריקה, אפריקה, תת-היבשת ההודית, אוסטרליה, אוקיאניה ואנטרקטיקה. בין היבשות השתרע אוקיינוס גדול ממדים – פאנטאלסה, ששרידיו, בין השאר, הוא ים תטיס, שכיוונו הכללי ממזרח למערב. כיום מסכימים, כי שרשרת האירועים שהובילה ליצירת הבקע האפריקאי, היא תולדה של מספר אירועים גיאולוגיים רבי-עוצמה.

מקובל להניח כי לפני כ-200 מיליון שנה, החל חלק מיבשת אפריקה לנוע לכיוון תת-היבשת ההודית באסיה, וכי באותם הימים החלה תזוזת היבשות, ויבשת גונדוואנה החלה להתפרק בהדרגה. לפני כ-170 מיליון שנה החלה גונדוואנה להתחלק, ונפער בקע בין אפריקה לאנטרקטיקה, ובעקבות פעילות וולקנית מתחזקת, נוצרו האוקיינוסים והיבשות בתקופת הקרטיקון (לפני 70-130 מיליון שנה). קיימים  באפריקה ובאנטארקטיקה סלעי בזלת בני אותו גיל, אשר מעידים על תהליך ההיפרדות. לפי התיאוריות המקובלות, לפני כ-120 מיליון שנה החלו אפריקה ודרום-אמריקה להיפרד ולהתרחק זו מזו, וכך נוצר האוקיינוס האטלנטי.

אולם, מצבור שרידי דינוזאורים שהתגלה בניז'ר, אפריקה, חולל באחרונה מהפך בהבנת התהליך היווצרות היבשות: צוות פליאונתולוגים ובראשם פרופ' פול סראנו, מאוניברסיטת שיקגו בארה"ב, וג'פרי ויסלון מאוניברסיטת מישיגן, הציגו ביוני 2004 חלק משרידי הדינוזאורים האלה, ביניהם גולגולת של "רוגופוס פרימוס" (Rugopos primus), בלטינית: "הפנים המקומטות הראשונות". ואמנם, לדינוזאור זה היה מראה מיוחד במינו, וגולגולתו לדעת המדענים, מהווה ראיה חותכת לכך, שאפריקה ודרום-אמריקה נפרדו זו מזו לפני כ-100 מיליון שנה ולא לפני כ-120 מילון שנהו, כמקובל להניח, או לחילופין, שבין שתי היבשות נותרו "גשרים ישתיים", שאיפשרו הגירת אורגניזמים גדולים ביניהן.

לרוגופוס, שחי לפני כ-95 מיליון שנה והתנשא לגובה של כ-9 מטרים, היה אף מעוגל, שיניים קטנות וגוף מכוסה בשיריון קשיח. הוא לא היה לוחם גדול, לדעת סראנו, ונהג ללקט את פריטי מזונו. משתי שורות של שבעה חורים לאורך אפו, יצאו קרניים או כרבולת כלשהי, המעידה על השתייכותו לקבוצת טורפים מאוחרת יותר, שהוגדרה כ"טורפים הראשונים שהיו בעלי קרניים". סראנו ועמיתיו חפרו בארבע השנים האחרונות במדבר הסהרה, בשטח מצומצם שגודלו כגודל מגרש כדורסל, וחשפו שרידי דינוזאורים משלהי תקופת הקרטיקון המאוחרת (לפני כ-140 מיליון שנה ומטה). כמות שרידי הדינוזאורים שנמצאו שם, הייתה גדולה יותר מכל מה שנמצא עד-כה באפריקה. הממצא המשמעותי ביותר, לנושא נדידת היבשות, הוא העובדה שנמצאו לשושלת של רוגופוס "קרובי-משפחה" בדרום-אמריקה. מתברר, כי רוגופוס השתייך לקבוצת דינוזארים בשם אבליזאורידים, שעד-כה נמצאו רק בדרום-אמריקה, במדגסקר ובהודו - אך לא באפריקה.
נראה כי עד שהיבשות התנתקו סופית, השתמשו דינוזאורים, דוגמת רוגופוס, בגשרים היבשתיים שנותרו ואפשרו להם לעבור מיבשת אחת לשניה ואף להתיישב בכל אחד מהמקומות, שבין דרום-אמריקה, דרך אפריקה ומדגסקר ועד הודו. כי מסיבה זו ממש, ניתן למצוא מתאמים בוטניים וזואולוגיים זהים, בין כל אחד מחלקי היבשות שהחלו להתרחק.

התיאוריה המקובלת היא, שלפני כ-100 מיליון שנה נפרדה סופית מדגסקר מיבשת אפריקה, כתוצאה מפעילות וולקנית ורעידת אדמה, והתרחקה למרחק של כ-500 קילומטרים מהיבשת. מציאתם של הדינוזאורים מלמדת על נכונות תיאוריית נדידת היבשות, ולפיה מסתמן כי דרום-אמריקה התרחקה מאפריקה בדיוק באותה תקופה, וכי מדגסקר נפרדה מיבשת-האם שלה. בידודה של מדגסקר מאפריקה, גרם לתופעות בוטניות וזואולוגיות ייחודיות באי הענק, המשתייך עתה לעולם אחר, קדום הרבה יותר מאשר ביבשת עצמה, שאף בה השתמרו אורגניזמים עתיקי-יומין.

כמו כן גם משערים כי סומליה, מחצית משטחה של אתיופיה, אריתריאה, קניה וטנזניה, עשויים לעבור בעתיד תהליך דומה, שיוביל ליצירת אי מוארך, גדול בהרבה ממדגסקר, אשר ישמש רק דוגמה מייצגת לעבר הרחוק. לאחר מכן, עשוי להיווצר אוקיינוס ימי חדש, שיתחבר עם ים-סוף.

לפני כ-70 מיליון שנה, החלה תזוזת הלוחות הטקטוניים בין אפריקה וערב, והחלו התהליכים הראשוניים, שהובילו ליצירת הבקע האפריקאי, והביאו לחדירת ים-סוף צפונה בהמשך השנים. לפני כ-60-65 מיליון שנה (תקופת הטרצייר), נפרדו איי סיישל מהודו המערבית, ולפני כ-40 מיליון שנה (בתקופת האיאוקן) החל העולם להתקרר, צפון-אמריקה נותקה מאירופה, ותת היבשת ההודית הגיעה לאסיה. נוצרו מקומות-חיות חדשים שלא היו מוכרים קודם לכן, כגון אנטרקטיקה, ואקלים ממוזג תפס את מקומם של בתי הגידול הטרופיים, בחציו הצפוני של כדור הארץ. כמו כן, החלו להופיע בין חצי הכדור הצפוני לבין האזורים המשווניים מדבריות ומישורי-עשב, כשהיעלמות מישורי העשב, היא אחת מן הבעיות הגדולות, המאיימות על כדור הארץ בתקופה האחרונה. לפני כ-35-40 מיליון שנה (בתקופת האוליגוקן שבשלישון), החלו להיווצר מרבית האגמים הגדולים שבבקע, אולם, התחממות מסיבית, שפקדה את העולם לפני כ-25 מיליון שנה, כמעט השמידה כליל את החיים בים. לפני כ-15 מיליון שנה, החלה תקופת התקררות, שהיא הביאה עמה הפעם תקופות קרח אחדות - בעיקר בחצי הכדור הצפוני.

ביטוח צלילה החל מ- 20 ש"ח
את הביטוח ניתן לרכוש און ליין
בסוף תהליך ההזמנה מקבלים תעודת ביטוח
כמה קל, כמה חסכוני


ביטוח נסיעות לחו"ל
חופשה במלדיבים
נופשון בטורקיה
או טרקים בנאפל
ביטוח נסיעות לחו"ל
רק 1.7 $ ליום
כיסוי של עד 1,000,000 $


המקום המועדף עליך בסיני
נואיבה
ראס אל סאטן
דהב
שארם אל שייך


בניית אתרים